אורה קדם

פרופסור לכימיה, מומחית בתחום התפלת מים וכלת פרס ישראל למדעי החיים לשנת 1961. השיטות שפיתחה קדם בתחום התפלת המים סייעו לישראל להתמודד עם המחסור התמידי במים שפירים. אמא ל2 ילדים.

נולדה ב1924 בווינה שבאוסטריה. העפילה לארץ ישראל ב1940, והייתה אחת מניצולי אוניית הגירוש "פאטריה" ואף הצליחה להציל את אמה החולה ואישה נוספת שלא ידעה לשחות. הם הועברו למחנה המעצר הבריטי בעתלית. היא למדה עברית בכוחות עצמה והחליטה לעסוק בחינוך ופנתה לסמינר לוינסקי ללימודי הוראה.

קדם רצתה להרחיב את הידע שלה ופנתה ללימודי כימיה פיזיקלית. חריצותה והתעניינותה בנושא משכו את תשומת לבו של המורה לפיזיקה, והוא צירף אותה לחוג מורי הפיזיקה. היא התכוננה לבחינות הכניסה לאוניברסיטה העברית, שהיוו גם תחרות נושאת פרס כספי, עברה את הבחינות בהצלחה וזכתה בפרס.

בשנת הלימודים הראשונה, הצטרפה ל"הגנה", ועשתה קורס מפקדי כיתות. סיימה לימודי תארים ראשון ושני באוני׳ העברית בי-ם. במקביל לסיום לימודיה הצטרפה לחיל המדע במסגרת "ההגנה", ושירתה תחת פרופ' אהרן קציר. בזמן המצור על ירושלים, הייתה אחראית על קבוצת הנשים שהכינה זיקוקים ומוקשים.

לאחר שירותה, הצטרפה למחלקה לחקר פולימרים במכון ויצמן למדע, לקבוצת מחקר שעסקה בחקר מקרומולקולות וחלבונים. מטרת המחקר הייתה הבנת הקשר בין תכונות המקרומולקולות והשפעתן על החלבון, אך תוצאותיו עתידות היו להשליך על יישומה של כימיה פיזיקלית על תהליכים המתרחשים באורגניזמים חיים.

עבודתם נערכה במשותף עם קבוצות מחקר מהולנד. ב1958 עבדה בהולנד במחקר ממברנות בו בדקה את הקשר שבין תגובה כימית לבין תנועה בין ממברנות ויצירת אנרגיה.

במהלך חיפוש חומרים למחקר, נתקלה בספר על פיזיולוגיה של צמחים, ובו ניסויים שונים. קדם קישרה בין הניסויים מהספר עם תאוריה על ממברנות.

היא כתבה מאמרים על הובלה דרך ממברנות ביולוגיות שהובילו לפיתוח תאוריה מתמטית שאפשרה תכנון ניסויים בקרומים הביולוגיים וחישוב תוצאותיהם של ניסויים אלו. בעבור זה קיבלו קדם וקציר את פרס ישראל למדעי הטבע ל1961.

ב1964 בבי״ח הכללי במסצ'וסטס הצטרפה למחקר בנושא הקשר בין מים לבין מטבוליזם ביצורים חיים. במחקר זה ואחרים נוכחה שמערכות הגוף הנחקרות, של יצורים חיים, אינן שונות בתחום זה ממערכות אחרות. בשלהי שנות ה60 החלה קדם להתעניין בתחום התפלת המים. עבודתה בתחום זה הייתה חלוצית.

ב1967 הוזמנה לקריה למחקר גרעיני, לביצוע פרויקט להפרדת מתכות. ב1970 מונתה לפרופסורית מן המניין במכון ויצמן. ב1972, עם שובה משנת שבתון בבזל, התבקשה להמשיך את חקר הממברנות במכון ויצמן. ב1973, ייסדה את המחלקה לחקר ממברנות (לימים המחלקה לכימיה ביולוגית) במכון ויצמן ועמדה בראשה.

קדם וד"ר רנה בלוך הקימו את חברת Research Products Rehovot (לימים Membrane Products) לפיתוח ממברנות להתפלת מי ים. ב1976 מונתה למנהלת המדעית של החברה. לאחר פרישתה ממכון ויצמן הצטרפה לסגל אוני׳ בן-גוריון, תחילה כיועצת ובשנים 1995–2003 שימשה כראש המחלקה להתפלה וטיפול במים באוני׳.

פרסים: כלת פרס ישראל במדעי החיים לשנת 1961; כלת פרס מפעל החיים (17-18.3.2010); כלת פרס דדלי רייט; דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון; דוקטור לשם כבוד אוניברסיטת Twente בהולנד (2007); חברת האקדמיה האמריקאית הלאומית להנדסה.

#גיבורה_אחת_ביום #גיבורה_בחזית_המדע

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה