אריאלה לבנשטיין

פרופסור אמריטה בחוג לגרונטולוגיה של הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה ולשעבר נשיאת המכללה האקדמית עמק יזרעאל. כלת פרס ישראל בתחום חקר העבודה הסוציאלית וחקר הקרימינולוגיה לשנת תשפ"א, 2021.

נולדה לשרה ובנימין טטרסקי. היא בעלת תואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת ניו יורק. בשנת 1980 קיבלה תואר דוקטור בסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, על עבודה שכותרתה "דפוסי התמודדות של משפחות אסירים במצבי מעבר : תוצאות אישיות וחברתיות".

בשנות ה70 הצטרפה כמרצה לסגל האקדמי של בית הספר לעבודה סוציאלית של אוניברסיטת חיפה, והתקדמה לדרגת פרופסור מן המניין. היא הקימה באוניברסיטה את המרכז לחקר ולימוד הזקנה ואת החוג לגרונטולוגיה. לאחר פרישתה כפרופסור אמריטה, כיהנה ב2013–2016, כנשיאת המכללה האקדמית עמק יזרעאל.

ב2008 הוענק לה פרס רוזלי וולף מהאגודה הבין לאומית למניעת הזנחה והתעללות בזקנים. הוענק לה גם פרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, והיא עמיתת כבוד של האגודה האמריקאית לגרונטולוגיה.

ב2021 הוכרזה ככלת פרס ישראל בחקר העבודה הסוציאלית והקרימינולוגיה. מנימוקי ועדת הפרס:"היא דמות ייחודית המשלבת ידע בעבודה סוציאלית, קרימינולוגיה וגרונטולוגיה. פרופ' לבנשטיין הייתה חלוצה בחקר הזיקנה לאחר שזיהתה כבר לפני עשרות שנים את אחד האתגרים של המאה ה21 והוא התמודדות אוכלוסיית הגיל השלישי והאוכלוסייה הכללית בכלל עם העלייה בתוחלת החיים. היא הייתה חלוצה בעריכת מחקרים מדעיים בהקשרים חברתיים של איכות חיי הזקנים ומשפחותיהם בחברה, ובסוגיית התעללות והזנחת זקנים. יחסים בינדוריים במשפחה והדרת זקנים."

נשואה לעמי לבנשטיין ולזוג 3 ילדים, ו10 נכדים.

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה