אתי אלטמן

פעילה חברתית ישראלית, מייסדת עמותת "תנו לחיות לחיות" והדוברת שלה. הובילה עשרות מאבקים למען בעלי חיים בישראל.

נולדה ב1947 בעיירה דז'רז'וניוב ולמדה בביה״ס היהודי בה. ב1957 עלתה לישראל עם הוריה והתגוררה עם משפחתה בחולון. למדה ב"שנקר - בי״ס גבוה להנדסה ולעיצוב" בעיר ולאחר מכן למדה ספרות בבי״ס מקצועי. הוריה עברו בהמשך לארה״ב ואלטמן החליטה להישאר בישראל והתגייסה לצה"ל בגיל 17 כחיילת בודדת.

כעבור שנתיים נישאה לדב והביאה לעולם את בנותיהם ליאת וסמדר. המשפחה עברה לגור בשכונת נווה שרת בת״א, בה היא מתגוררת עד היום. ב1978 החלה לעבוד כמרכזנית בבנק לאומי וב1985 עברה לעבוד בבית האופנה של גדעון אוברזון כמנהלת אדמיניסטרטיבית וכמזכירה אישית של דניאלה שטינמץ ודינה אוברזון.

ב1986 שודר בתוכנית "כלבוטק" תחקיר החושף המתת כלבים ע״י עמותת צער בעלי חיים ת״א. למחרת בבוקר הגיעה אלטמן להפגין בספונטניות מול משרדי העמותה, שם פגשה פעילי זכויות בע״ח נוספים ובהם צפירה יונתן, אוה לנדאו, נעמי גולן, בני שלזינגר, ד"ר זאב שיינר, רועי ליוואי, מוטי סטרוקובסקי ואחרים.

הם הפכו לגרעין שייסד את עמותת "תנו לחיות לחיות". בעקבות ההפגנה שודרה כתבת המשך ב"כלבוטק" ובה נחשפה לראשונה אלטמן בתקשורת.

בהמשך הובילה את האירועים הראשונים שיזמה העמותה עוד בטרם נרשמה באופן מסודר. הראשון שבהם היה אירוע התרמה שיזמה יחד עם איש העסקים רוני מאנה ונערך בסינרמה בת״א.

במרכז האירוע עמדה תצוגת אופנה של בגדי אוברזון בהנחיית דודו דותן ובהשתתפות תמי בן עמי וחניתה צנטר. באירוע גויסו 15 אלף ש״ח שהועברו כתרומה לצער בע״ח ב״ש ורעננה. אח״כ יזמה אירוע נוסף במועדון הליקוויד בת״א ובמרכזו תצוגת אופנה מבגדי אוברזון בהנחיית אורלי יניב ובהשתתפות שלמה גרוניך.

לכבוד האירוע כתב יהונתן גפן שיר מחווה בשם "תנו לחיות לחיות" ובכך המציא את שם העמותה. אירוע נוסף שיזמה אלטמן באותה שנה נערך בקולנוע אלנבי בהשתתפות הזמר אדם ובהנחיית ארז טל ומרב מיכאלי.

ב1986–1990 התמקדה מרבית פעילותה של העמותה בנושא הצלת כלבים וחתולים וגיוס כספים.

אלטמן הייתה מהדוברות הראשונות בישראל שהתמחתה בסוגיות של בע״ח והרבתה לגייס מובילי דעת קהל ועיתונאים לקידום מטרות העמותה.

עם פרוץ מלחמת המפרץ ב1991 זכתה "תנו לחיות לחיות" לחשיפה רחבה כשנציגיה השתתפו באופן קבוע במשדרים המיוחדים של הטלוויזיה החינוכית.

בין היתר סיפרו על מבצע פינוי ההסגר העירוני של תל אביב יפו מחשש לחיי הכלבים.

אלטמן עמדה מאחורי העתירה הראשונה שהגישה העמותה לבג"ץ נגד קרבות אדם תנין שהיו נערכים בחמת גדר.

העתירה הוגשה כבר ב1994 לבית משפט השלום שהכריע נגד הקרבות.

ערעור שהגישה חמת גדר לבית המשפט המחוזי באמצעות עו״ד דב וייסגלס ודליה רבין התקבל והעמותה החליטה לערער לבית המשפט העליון באמצעות עו"ד ירום הלוי. בפסק דינו התייחס השופט מישאל חשין לעדותה של אלטמן ואמר: "דברים שיוצאים מלבו של אדם, דרכם שנכנסים הם אל לבו של אדם" .

חשין אסר לחלוטין על קיומם של קרבות אדם תנין וקבע תקדים חשוב בפסיקה הישראלית למען זכויות בעלי חיים. אלטמן, שהובילה את המהלך המשפטי בניגוד לעמדותיהם של רבים בעמותה, חרתה על דגלה של תנו לחיות לחיות את המחויבות לכל בע״ח באשר הוא ולא רק לכלבים וחתולים.

מאז, פועלת העמותה בין היתר באמצעות חקיקה ועתירות משפטיות למניעת פגיעה גם בחיות משק ובכלל בעלי החיים. בין הישגיה המשפטיים ניתן למנות את הובלת פסק הדין התקדימי נגד המתת חתולי רחוב, הסדרת תקנות החזקת בעלי חיים בחנויות, פינות ליטוף וכיוצא בזה, הובילה לאיסור על תאי ריסון לחזירות הרות.

ממובילי המאבק נגד פיטום אווזים ובעד סגירת חוות מזור, דאגה לעדכון תקנות הובלת עופות, צירוף ארגונים למען בע״ח לתיקים משפטיים רלוונטיים, הובילה את המהלך התקדימי שאסר לייבא ולמכור דגים צבועים ומקועקעים ואת פס״ד "מורדות משואה" לפיו יש לבחון כראוי השפעה של תוכניות בנייה על רווחת בע״ח.

ב2005 הובילה את המאבק לשחרור הכלבים האוזבקים בנתב״ג, מאבק שנמשך שבועות ארוכים והגיע לשיא דרמטי עם החלטה לגרש את הכלבים וברגע האחרון הצליחה אלטמן יחד עם עו"ד קובי סודרי לעצור את המטוס רגע לפני שהמריא ולחלץ את הכלבים.

ב2016 יזמה את יום האימוץ הראשון בחצר בית הנשיא במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין ורעייתו נחמה ונשאה דברים בשם כלל ארגוני בעלי החיים.

הוקרה:

2008: אות "אשת העיר תל אביב" על תרומתה למען בעלי חיים.

2011: פרס השר להגנת הסביבה למצוינות סביבתית.

2016: מגן הוקרה מטעם שדולת בעלי החיים בכנסת.

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה