ברברה סבירסקי

סוציולוגית, פעילה חברתית, פמיניסטית, ממובילות התנועה לשוויון מגדרי בישראל, מייסדת שותפה ומנהלת מרכז אדוה, העוסק בחקר החברה הישראלית מתוך גישה כלכלית חברתית סוציאל–דמוקרטית.

נולדה בוויסקונסין, ארה״ב ב1941 ועלתה לארץ ב1971. בוגרת תואר ראשון מאוניברסיטת ויסקונסין במדיסון, תואר שני בסוציולוגיה מאוניברסיטת מישיגן ותואר MAT- Master of Art in Teaching מאוניברסיטת הרווארד, מסצ'וסטס.

ב1972–1978 עסקה בהוראת השפה האנגלית במחלקה לשפות זרות באוני׳ חיפה.

כמחאה על תנאי ההעסקה וגובה השכר, הובילה מאבק לשינוי ע״י ארגון שביתת עובדים אשר הסתיימה בהצלחה, אך סבירסקי פוטרה מעבודתה.

ב1977 נמנתה עם קבוצה קטנה של נשים אשר הקימו בחיפה את המקלט הראשון לנשים מוכות בישראל והיא שימשה כמנהלת המקלט במשך 10 שנים.

המקלט החיפאי שמש מודל למקלטים ולמרכזי סיוע נוספים כדוגמת מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית. המקלט היה פורץ דרך בכך שהציב לראשונה על במת השיח הציבורי את סוגיית האלימות של גברים כלפי נשים במשפחה, סוגיה שעד אז כלל לא נדונה בציבור הישראלי ואף זכתה להכחשות מרגע שהועלתה.

קשר השתיקה הופר ב1976 כאשר חברת הכנסת, מרשה פרידמן, הגישה הצעה לסדר היום בנושא הכאת נשים ע״י בעליהן, התגובות הראשונות להצעה היו צחקוקים והתבדחויות. בעקבות פעילותו של המקלט הוחלט במשרד הרווחה להכיר בחשיבות השירות ולכלול אותו במערכי הסיוע שלו.

בנוסף, הפך המקלט החיפאי למוקד של פעילות פמיניסטית שעם הזמן היתרגמה להתארגנויות עצמאיות כדוגמת ארגון "אשה לאשה" בחיפה, ארגון פמיניסטי שהוקם ב1983.

תוך כדי עבודתה במקלט לנשים מוכות החלה לפתח גישה עיונית לניתוח חוסר השוויון המגדרי בישראל בכלל והאלימות כלפי נשים בפרט.

עבודותיה בתחומים אלה נחשבות ליצירות מכוננות, וניתן למנות בהם את סיפרה "בנות חוה בנות לילית", שהציג ניתוח סוציולוגי של סוגיית האלימות כלפי נשים ובו בזמן הציג גישה פמיניסטית סדורה בסוגיה הכללית של אי השוויון המגדרי בישראל.

בספר עדויות קשות של נשים ששהו במקלט לנשים מוכות וסיפרו אודות מגוון ה"שיטות" בהן השתמשו בעליהן כדי להכותן ולהשפילן. לתפיסתה, לא קיים שוויון אמיתי בין בני הזוג הן במשפחה והן בחברה וזאת כתוצאה מתפיסת העולם המגדרית שעוצבה והוטמעה במשך דורות ויצרה הבדלי כוח בין המינים, לטובת הבעל.

הפעלת האלימות הפיזית והמינית היא אמצעי של הגברים להשגת שליטה על נשותיהן והנצחת נחיתותן. היא רואה בתופעת האלימות סכנה האורבת לכל אשה באשר היא אשה, נשים מוכות למדו כשאר הנשים את הלקחים והמסרים המצויים באגדות של חוה ושל לילית וגם הן חונכו להיות קורבנות.

לטענתה, ההבדל היחיד בין נשים מוכות לנשים בכלל הוא שהאחרונות הן קורבנות בכוח בעוד הראשונות הן קורבנות בפועל.

הספר הוליד בהמשך את הדיון האקדמי המקיף הראשון בשפה האנגלית על אי שוויון מגדרי בישראל: "Calling the Equality Bluff", אותו חיברה יחד עם פרופסור מרילין ספר מאוניברסיטת חיפה.

ב1984, הקימה יחד עם שלמה סבירסקי, את ההוצאה לאור "ברירות" ובמסגרתו כתבו השניים את סדרת הספרים "ילדי כדור הארץ החדש" אשר ביקשה לחשוף בפני ילדים וילדות תפיסות הומניסטיות ושוויוניות. את הסדרה הציגה בפני תלמידים ותלמידות בעשרות בתי״ס ברחבי הארץ.

בנוסף, ניהלה את הוצאת הספרים "מפרש".

במסגרתה יזמה תרגום לעברית של יצירותיהן של סופרות ערביות ובראשן של הפעילה הפמיניסטית המצרייה נואל אל סעדאווי.

בן זוגה הוא שלמה סבירסקי, המשמש כמנהלה האקדמי של מרכז אדוה, ובנה עו"ד איתי סבירסקי, מנחה קליני של התוכנית לזכויות עובדים בקליניקה המשפטית שבאוניברסיטת ת״א.

לאחר פרוץ האינתיפאדה ה1 ב1987, הייתה ממארגנות פרויקט "מפת השלום" שבו השתתפו כ4,000 נשים שמטרתן הייתה להביע את הכרתן באש"ף ורצונן בניהול מו״מ עם הפלסטינים לצורך קידום השלום. הן הפגינו ביוני 1988 בגן הוורדים בירושלים, כאשר הן נושאות את מפת השלום שנתפרה על ידן.

הפרויקט מינף וסלל את הדרך להקמתה של תנועת הנשים הארצית "נשים בשחור".

ב1991 יזמה יחד עם קבוצת חוקרים ואנשי רוח את הקמתו של מרכז אדוה, שהפך עם השנים לאחד ממכוני המחקר המובילים בתחום הניתוח של מדיניות ציבורית, כאשר ייחודו מתבטא בהתמקדות בערכים של שוויון וצדק חברתי. משמשת כמנהלת המרכז מיום היווסדו.

במסגרתו פיתחה 2 תחומי מחקר ועשייה חשובים:

1. מחקר חוסר השוויון בבריאות, אשר היה אחד הנושאים בהם התמקדה תנועת מחאת האוהלים החברתית של קיץ 2011, והוא מהווה פרק מרכזי באסופת המלצות המדיניות שיצאה לאור בעקבות תנועת המחאה. ברברה סבירסקי הייתה פעילה בניסוח הפרק כמו גם בדיונים שקדמו לכתיבתו.

2. הטמעת חשיבה מגדרית בכל תחומי המדיניות הציבורית, לקידום שוויון בין המינים ע״י תכנון אסטרטגי בתהליכי קבלת החלטות מדיניות כך שיתאים לצורכי נשים וגברים כאחד. רעיון זה הוצע כאסטרטגיה גלובלית לקידום שוויון מיגדרי בהחלטות כנס הנשים הבינ״ל של האו"ם ב1995 ואומץ במדינות אחדות בעולם.

ברברה סבירסקי מובילה את הטמעת החשיבה המגדרית בישראל והיא נמנית עם מספר לא גדול של מובילות בתחום זה בזירה הבינ״ל. במסגרת מרכז אדוה, היא מובילה קבוצה של חוקרות ופעילות צעירות המביאה את בשורת הטמעת המגדר לעשרות רשויות מקומיות, למשרדי ממשלה ולארגונים חברתיים.

על שני תחומים אלה קיבלה סבירסקי פרס מפעל חיים בשנת 2014, על ידי הפורום לחקר המדיניות החברתית בישראל (ESPAne ISRAEL - האיגוד הישראלי לרווחה חברתית).

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה