ברכה רמות

רופאה פנימאית ומומחית המטולוגית ישראלית, פרופסור לרפואה, בעלת שם עולמי בהמטולוגיה וכלת פרס ישראל לשנת תשס"א במדעי הרפואה.

נולדה בקובנה שבליטא ב1927. ביוני 1941 היא ומשפחתה הוגלו לעיר סיקטיבקר שבצפון בריה״מ. בסיום מלחה״ע השנייה נסעה ברכבות עד להגיעה לליטא ללא אישור ומשם התחברה לארגון "הבריחה" ועברה את הגבול לפולין. בפולין היא גרה פרק זמן קצר עם קבוצת צעירים יהודים ואז המשיכה לצרפת.

ב1947 עלתה מצרפת לארץ ישראל כמעפילה, בספינה "תיאודור הרצל". הספינה נתפסה על ידי שלטונות המנדט, ונוסעיה הוגלו לקפריסין. בסוף 1947 הגיעה לארץ ישראל.

ב1952 קיבלה תואר ד"ר לרפואה במחזור הראשון של בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים.

התמחתה ברפואה פנימית בבית החולים תל השומר. בשנים 1954–1957 השתלמה בהמטולוגיה בארצות הברית, עם שובה לארץ הקימה את המכון ההמטולוגי בתל השומר, ובשנים 1959–1991 עמדה בראשו.

את הקריירה האקדמית החלה בשנת 1961, כמרצה בכירה בבה״ס לרפואה של האוניברסיטה העברית. ב1966 מונתה לפרופסור חבר בביה״ס לרפואה של אוני׳ ת״א, וב1971 עלתה לדרגת פרופסור מן המניין. ב1984 הופקדה על הקתדרה לממאירויות המטולוגיות.

ב1973-79 מילאה בהתנדבות את תפקיד ראש שירותי הדם של מד״א.

משנת 1990 מילאה תפקידים בכירים בהנהלת קופת חולים מכבי ובהם מנהלת האגף הרפואי.

פרופסור רמות הייתה מומחית בעלת שם עולמי בתחום הסרטן ובמיוחד במחלות סרטן הדם והלימפה. הייתה חברה בהנהלת האגודה למלחמה בסרטן בישראל.

ב2001 זכתה בפרס ישראל ברפואה על תרומתה הרבה לפיתוח התחום ההמטולוגי ועל מחקריה הייחודיים. ועדת הפרס כתבה עליה ״דמות מופת המשמשת מודל לחיקוי בנוף הרפואה הישראלית״. תפקידה הציבורי האחרון היה בוועדת סל התרופות.

הייתה נשואה לד"ר יהושע רמות, שהקים את השירות הפסיכולוגי בצה"ל. לבני הזוג נולדו בן ובת. בשנת 1971 נפטר בעלה. רמות נפטרה בשנת 2006 בגיל 79.

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה