הברונית בת שבע דה-רוטשילד
- 18 בינו׳ 2024
- זמן קריאה 1 דקות
יהודייה-בריטית, בת למשפחת רוטשילד, ותומכת גדולה של תחום המחול. זוכת פרס ישראל תשמ"ט (1989) עבור תרומתה המיוחדת לחברה ולמדינה.
דה-רוטשילד הייתה נינתו של ג'יימס מאיר רוטשילד (1792–1868) ובתם הצעירה של הברון והברונית אדוארד ואליס דה רוטשילד. אביה ניהל את בנק המשפחה בצרפת עם בן-דודו, רוברט דה-רוטשילד. היא נולדה בלונדון, התחנכה בפריז, צרפת, וסיימה תואר ראשון בביולוגיה בסורבון. עבדה במכון פסטר בפריז.
ב1940, בעקבות מלחמת העולם השנייה, עזבה עם משפחתה לניו יורק ולמדה מדעים באוניברסיטת קולומביה. לאחר מכן, היא התגייסה בניו יורק לצבא צרפת החופשית. היא התייצבה בלונדון ונשלחה עם כוחות הלחימה בנורמנדי והשתתפה בשחרורה של העיר פריז, בה נותרה לשרת כמתאמת בין צבאות צרפת וארצות הברית.
בתום המלחמה שבה לניו יורק והחלה לימודי ריקוד בביה״ס של מרתה גרהאם. ב1948–1951 הייתה נשואה לדונלד בלומינגדייל.
החל מ1951 ביקרה בישראל וב1962 עלתה והתיישבה בה. היא הקימה את קבוצת המחול "בת שבע" ותמכה בה לאורך השנים בתרומות כספיות.
ב1965 הקימה עם ז'נט אורדמן, בית ספר לריקוד ומאוחר יותר את להקת הריקוד "בת דור".
נוסף על פעילותה הפילנתרופית בתחום המחול הקימה דה-רוטשילד שתי קרנות לתמיכה במדע ובטכנולוגיה; אחת מהן קרן בת שבע דה רוטשילד הועברה לניהול הקרן הלאומית הישראלית למדעים.
חלקים מאוסף האמנות של סבה הועברו לה בירושה ונמכרו על ידה למטרות צדקה במחירי שיא, ביניהם ציור של רמברנדט . פעלתנותה בתחומי הצדקה זיכתה אותה בפרס ישראל תשמ"ט (1989) עבור תרומתה המיוחדת לחברה ולמדינה.
הברונית דה-רוטשילד נפטרה בת״א ב1999 לאחר מחלה ממושכת ונקברה בבית העלמין ירקון.

תגובות