זיוה עמישי-מייזלש

פרופסור אמריטה לתולדות האמנות וכלת פרס ישראל לחקר תולדות האמנות לשנת 2004.

נולדה בברוקלין, בארה״ב. אביה משה מייזלש-עמישי, סופר עברי ולימים עורך "הדואר", שהה שם באותה עת ככתב העיתון. התחנכה ב"ישיבה ד'פלטבוש" ולמדה יהדות וציונות מגיל צעיר. ב1957 ביקרה לראשונה עם קבוצת הSZO בישראל וב1959, עלתה עם משפחתה.

בשנה הראשונה לשהותה בארץ למדה בבצלאל, במקביל ללימודים באוניברסיטה העברית, לאחריה שבה לארה״ב וסיימה לימודי תואר ראשון ושני באוניברסיטת קולומביה. ב1962 שבה לארץ וב1970 הוסמכה, בהצטיינות יתרה, לדוקטור באוניברסיטה העברית בירושלים. נושא הדוקטורט היה "הנושאים הדתיים של גוגן".

במשך 2 עשורים הקדישה את מחקריה להשפעת השואה על האמנות. ב1984 קודמה לדרגת פרופסור חבר וב1995 לפרופסור מן המניין. במקביל מונתה ונבחרה לתפקידים שונים: בהיותה ראש החוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית (1975–1979) נפתח לראשונה מסלול הלימודים לתואר ראשון באמנות יהודית.

תפקידים אחרים בהם החזיקה באוניברסיטה העברית: יו״ר המרכז לתולדות האמנות ע״ש רוברט וקלריס סמית (1988 עד היום), ראש המכון לשפות, ספרות ואמנויות (1990–1993), ראש החוג לתולדות האמנות (2000–2003) וראש המכון למדעי הרוח הכלליים (2005–2007).

כמו כן שימשה יו״ר הוועדה לתוכנית החינוך לאמנות במשרד החנת״ר (1976–1977) ויו״ר ועדת התכנון להקמת בניין מדעי הרוח באוניברסיטה העברית (1979–1981). מ1974 היא חברת מערכת בכתב העת "אמנות יהודית" וב1979 הייתה שותפה לייסוד האגודה לאמנות יהודית.

ב1995-2007 עמדה מטעם האוניברסיטה העברית, לצד נציג בצלאל, בראש התוכנית המשותפת לשני המוסדות לתואר שני באמנות. פרשה לגמלאות מהאוניברסיטה העברית במרץ 2008.

עבודתה בחקר האמנות זכתה לפרס ישראל לשנת 2004. בנימוקי ועדת הפרס תוארה חשיבות עבודתה:

״מחקריה על מקורותיו החזותיים והכתובים של שאגאל, שהם מן החשובים ביותר שנכתבו על אמן זה, מעמידים באור חדש את יצירתו... עבודתה המונומנטלית בנושא של השפעת השואה על האמנות, אשר ראתה אור בשנת 1993 כספר רחב-יריעה, היא מחקר פורץ דרך בנושא אשר לא זכה עד אז להתייחסות מחקרית רצינית. חשיבותו של מחקר זה היא בהסקותיו המרחיקות לכת לגבי השלכותיה של השואה על האמנות המודרנית בכללה.״

עמישי-מייזלש הייתה חברה לאורך השנים בוועדות לאמנות של עיריית ירושלים, של יד ושם, ובוועדות ממשלתיות.

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה