חוה טורניאנסקי

פרופסור אמריטה בחוג ליידיש באוניברסיטה העברית, חברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וכלת פרס ישראל לחקר לשונות היהודים וספרויותיהם וחקר התרבות העממית (תשע"ג).

ילידת מקסיקו סיטי למהגרים ממז׳ אירופה שניהלו בית יהודי-חילוני על טהרת היידיש. למדה ב"די יידישע שול אין מעקסיקע". למדה שנה בירושלים ב"בית המדרש למורי הגולה ע"ש חיים גרינברג", שבה למקסיקו ובמשך שנתיים לימדה עברית ויידיש בבית ספרה ולמדה פדגוגיה באוני׳ הלאומית האוטונומית של מקסיקו.

עלתה לישראל בשלהי 1957 ולמדה בסמינר ע"ש דוד ילין בשאיפה להיות מורה בביה״ס העממי. למדה לתואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית בירושלים בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובחוג ליידיש. ב1967–1973 כתבה דוקטורט על היצירה הדו-לשוניות בחברה האשכנזית בעת החדשה המוקדמת.

עשתה שנת פוסט-דוקטורט במרכז ללימודי יהדות באוקספורד. לימדה בחוג ליידיש באוניברסיטה העברית מ1962 (פרופסור מן המניין מ1995) עד שפרשה לגמלאות ב2005. כיהנה שנים רבות כראש החוג. את כל שנות השבתון שלה עשתה באוקספורד.

לימדה לשון יידיש וספרותה ותרבות אשכנז באוני׳ האיברו-אמריקנה במקסיקו, באוני׳ degli studi במילאנו, במכון ללימודי עברית ויהדות באוני׳ קולג' לונדון; סדרת הרצאות באוני׳ קליפורניה בברקלי; השתתפה בקבוצת מחקר על הספר היהודי במכון ללימודי יהדות מתקדמים בפילדלפיה, במסגרת אוני׳ פנסילבניה.

הייתה חברת מערכת של "תרביץ, רבעון למדעי היהדות", וכיהנה כיו"ר תוכנית הלימודים "יידיש – שפה ותרבות", תוכנית לימודים לחטיבה העליונה בביה״ס הכללי והדתי מטעם האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים של משרד החינוך.

חוה טורניאנסקי היא אלמנתו של אוריאל טורניאנסקי, ואם ל3 בנים.

הוקרה:

זכתה בפרס פינס, בפרס שלום עליכם, בפרס איציק מאנגר, ובפרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 2006.

ב2007 נבחרה כחברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

ב2013 זכתה בפרס ישראל לחקר לשונות היהודים וספרויותיהם וחקר התרבות העממית.

מחקר:

עוסקת בתולדות ספרות יידיש ובתרבות יהודי אשכנז על פזורותיהם. כל מחקריה ופרסומיה דנים ביצירה ביידיש, מניצניה הראשונים בסוף המאה ה13 ועד תחילתה של ספרות יידיש המודרנית במחצית ה2 של המאה ה19. בדגש על הגילויים הספרותיים-ההיסטוריים של התרבות האשכנזית, בעיקר בעת החדשה המוקדמת.

מנושאי מחקריה: הדו לשוניות (עברית ויידיש) בתרבות האשכנזית במשך הדורות; התנ"ך ויידיש (תרגומים, עיבודים, שירה אפית ועוד); גילויי האקטואליה בספרות יידיש במאות 16–18; החינוך הפורמלי באשכנז בראשית העת החדשה והספרות הדידקטית ביידיש, הכתיבה האישית ביידיש, בעיקר מפרי עטן של נשים.

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה