חנה קהת

פרופסור לתולדות ישראל ומרצה לתנ"ך, למחשבת ישראל וללימודי מגדר במכללות האקדמיות לחינוך גבעת וושינגטון, סמינר הקיבוצים ומכללת אחווה, בנוסף לזאת היא מייסדת "קולך" – תנועה פמיניסטית ציונית-דתית. כלת פרס רפפורט לנשים פורצות דרך, 2015.

נולדה ב1959 בירושלים למשפחה חרדית, אביה הוא הרב שלמה פישר (נפטר בנובמבר 2021) לימים ראש ישיבת איתרי. נשואה לרב ד"ר ברוך קהת, לשעבר ר"מ בישיבת אור עציון וכיום ר"מ בישיבת מחנים. לבני הזוג 6 ילדים. בעבר התגוררו בנווה דניאל שבגוש עציון, כיום מתגוררים בשכונת קטמון בירושלים.

ב1998 כיהנה קהת כראשת מדרשת לינדנבאום ("ברוריה") בירושלים.

היא הייתה מיוזמי ביה״ס "ראשית" בגוש עציון המשלב ילדים בעלי מוגבלויות – כרבע מכל כיתה.

למדה במחזור ה1 של ביה״ס למנהיגות חינוכית של מכון מנדל למנהיגות והייתה עמיתת מחקר במכון הרטמן בין 2003–2008.

ב2007 התבקשה ע״י ראשי המכון להקים בית ספר תיכון דתי לבנות בשם "מדרשיית הרטמן לבנות". התיכון הוקם בקמפוס של תיכון "אוולינה דה רוטשילד". בנובמבר 2007 עזבה את המוסד עקב התנגדותה לניהולו ע״י גבר.

ביולי 1998 הקימה את ״קולך״ – תנועה פמיניסטית ציונית-דתית, מתוך כוונה לקדם שוויון לנשים במסגרת החברה הדתית. היא עמדה בראש התנועה עד 2004. ב2008 שבה להנהלת הארגון.

במסגרת התנועה פעלה ב2003 להדחת הרב יצחק כהן, ראש המדרשה לבנות באוניברסיטת בר-אילן, עקב תלונות על הטרדה מינית.

בעקבות פעילותה הקימה האוניברסיטה ועדת בדיקה בראשות הרב יובל שרלו, וזו הביאה להדחתו של הרב כהן. פרשה זו הייתה אחת הגורמים להקמת "פורום תקנה", פורום לטיפול בתלונות על הטרדה מינית מצד בעלי סמכות במגזר, שהוקם ב2003.

ברב-שיח שנערך בחודש מרץ 2007 ועסק במסורבות גט, קראה קהת, כנציגת "קולך", לחילונים להימנע מנישואים הלכתיים. דבריה זכו לגינויים בקרב הקהילה הדתית. יושב ראש ארגון רבני צהר, הרב דוד סתיו, אמר כי ההצעה לוותר על נישואין היא בלתי אחראית ונובעת מניתוק מהחברה הישראלית.

פרסים ואותות:

2004: אות הנשיא למתנדב כהוקרה על הקמת "קולך" ופעילותה הציבורית

2005: אות שדולת הנשים ומענק קרן אבי חי לשבתון.

2010: תואר דוקטור לשם כבוד ממכון ויצמן למדע.

2015: פרס רפפורט ל"עשייה נשית פורצת דרך ומחוללת שינוי בחברה הישראלית".

2016: אות הוקרה מטעם ארגון ויצו-ירושלים.

2017: ספרה "משהפכה התורה לתלמוד תורה" זכה בפרס מתנאל לספר הטוב ביותר במחשבת ישראל לשנת תשע"ז, מטעם האיגוד העולמי למדעי היהדות.

ב2005 סיימה דוקטורט באוניברסיטה העברית העוסק בתמורות באידאה של תלמוד תורה בעידן המודרני, בקרב הוגים מרכזיים שהתוו את דרכה של האורתודוקסיה בימינו. חקרה את דרכם של הנצי״ב, הרב קוק, החזון איש ואדמו"רי פולין (פשיסחא, קוצק, סוכטשוב וגור), ואת השפעתם על הישיבות בנות ימינו.

ספרים שהוציאה לאור:

1990: "משנת הנצי"ב" (בשם חנה קץ)

2008: "פמיניזם ויהדות – מהתנגשות להתחדשות", במסגרת "אוניברסיטה משודרת", בו הציגה קונפליקטים בין המסורת היהודית לעמדה הפמיניסטית וסקרה את השפעת התהליכים הפמיניסטיים על הקהילה הדתית. לדבריה, על אף היחסים הסבוכים בין הדת לפמיניזם, בדורות האחרונים מתחולל מהפך פמיניסטי בתוך החברה הדתית, במסגרתו נבחנות מחדש עמדות תאורטיות ונורמטיביות הכוללות אמונות, הלכות ומנהגים.

2008: "תלמוד תורה לנשים – אידיאה ומשמעות", בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן, בו בחנה את האידאולוגיה של לימוד תורה של נשים ואת דרכן בלימוד. היא סקרה 2 מגמות בקרב התנועה הפמיניסטית הדתית: האחת דוגלת בהשתלבות הנשים בדתיות הקיימת, במנהגיה ואורחותיה.

השנייה טוענת כי לימוד תורה של נשים שונה מלימוד של גברים וחוויית התפילה, הרוחניות והטקסים הדתיים צריכים להתעצב בהתאם לאופיין של נשים.

2016: "משהפכה התורה לתלמוד תורה – תמורות באידאה של תלמוד תורה בעידן המודרני", בהוצאת כרמל' בו היא סוקרת את התפתחות האידיאה של לימוד התורה במגזרים אורתודוקסים שונים לאור משנתם של הנצי"ב מוולוז'ין, החזון איש, הרב קוק, אדמו"רי בית פשיסחא, וכן בקרב הנשים הלומדות.

ב1994 החלה ללמד במכללת אורות ישראל שבאלקנה. בנוסף להוראת מחשבת ישראל ותנ"ך, הקימה במכללה את המסלול לחינוך ידידותי כניסוי בהכשרת מורים לחינוך הומניסטי-יהודי. המסלול פעל עד 2001 כבית מדרש. המכללה אימצה חלק ממרכיבי הניסוי, כמו לימודי בית מדרש ולימודי תורה לשמה.

ב2008 הודיעה המכללה על פיטוריה, צעד שהוביל למאבק משפטי. קהת טענה כי מנכ"ל המכללה ביקש לפטרה על רקע מאבק ארגון "קולך" להביא לפיטורי מקורבו, הרב יצחק כהן. לטענת המכללה, ההמלצה לפטרה נעשתה בשל כישלון קורסים שאותם הייתה אמורה ללמד, בשל מיעוט תלמידות המוכנות ללמוד אצלה.

ב2010 נתן ביה״ד הארצי לעבודה תוקף של פס״ד להסכם פשרה, שלפיו תעבור קהת ללמד במכללה הדתית גבעת וושינגטון ובסמינר הקיבוצים, תוך שמירה על רצף זכויותיה, והצדדים יבטלו תביעות כספיות זה כנגד זה.

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה