יהודית שובל

פרופסור אמריטה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ומומחית בתחום הסוציולוגיה של הבריאות. כלת פרס ישראל למדעי החברה התשכ״ה 1965.

נולדה בניו יורק בשם יהודית טננבאום. סיימה את לימודי התואר הראשון במכללת האנטר בהצטיינות (1947) ולימודי תואר שני ודוקטורט מאוניברסיטת הרווארד (1949 ו1955). הייתה חברת תנועת "יהודה הצעיר" והייתה בין מייסדי תנועת הסטודנטים הציונית בארצות הברית וסגנית נשיאת התנועה הראשונה.

תוך כדי לימודיה עלתה בשנת 1949 לישראל ומונתה לעמיתת מחקר ומנהלת פרויקט במסגרת המכון למחקר חברתי שימושי. במסגרת תפקידה זה התמקדה בחקר קליטת עלייה, התיישבות, סוציולוגיה של הרפואה וסוציולוגיה של סעד. בשנים 1955–1956 שימשה יועצת בנושאי קליטת עלייה לאונסק"ו.

שובל היא חלוצת המחקר בישראל בתחום הסוציולוגיה של הבריאות, ובמחקריה הושם דגש על בריאות במסגרות של קליטת עלייה ואי-שוויון, יחסי מטפל ומטופל, וכן השפעת שוני תרבותי על הטיפול הרפואי. ב1968 הצטרפה לסגל המחלקה לסוציולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים וקודמה לדרג פרופסור ב1979.

כן שימשה במהלך השנים כמנהלת התוכנית לסוציולוגיה בביה״ס לבריאות הציבור של האוני׳ העברית, עמיתת מחקר במכון ברוקדייל, יו"ר האגודה הסוציולוגית הישראלית (1985–1988) ונציגת ישראל באגודה האירופאית לסוציולוגיה של הבריאות והרפואה. ב1978 וב1981 הייתה פרופסור אורח באוניברסיטת מישיגן.

ב1994 פרשה לגמלאות.

אלמנת פרופ' הלל שובל.

מפרסומיה:

בעיות חברתיות בערי פיתוח : לקראת תכנון השכונה לניסיון בקרית גת (1959);

העיקר הבריאות: מבנה חברתי ובריאות בישראל (2000, עם עפרה אנסון);

Immigrants on the Threshold (1963);

The Dynamics of Transition: Entering Medicine (1979);

Newcomers and Colleagues: Soviet Immigrant Physicians in Israel (1984);

Social Dimensions of Health: The Israeli Experience (1992);

פרסים: פרס הלן דה-רוי (1959); פרס ישראל למדעי החברה (1965, על ספרה Immigrants on the Threshold); פרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית (1995)

#גיבורה_אחת_ביום #גיבורה_בחזית_המדע

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה