ימימה בן מנחם

פרופסור אמריטה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. תחום ההתמחות העיקרי שלה הוא פילוסופיה של המדע, ובמיוחד פילוסופיה של הפיזיקה המודרנית. כלת פרס ישראל לחקר הפילוסופיה לשנת תשפ"ב (2022).

ילידת ירושלים, 1946. אביה יוסף גולדשמידט, מנהל אגף החינוך הדתי וחבר כנסת מטעם המפד"ל, ואימה אלישבע גולדשמידט, מחלוצות מדע הגנטיקה והייעוץ הגנטי בארץ.

קיבלה תואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה ב1969 ותואר שני בהצטיינות בפילוסופיה של המדע ב1972, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

ב1983 סיימה את התואר ה3, דוקטור לפילוסופיה. עבודת התזה שלה "פרדוקסים ואינטואיציות", בהנחיית הילרי פטנאם מאוניברסיטת הרווארד ומרק שטיינר מהאוניברסיטה העברית.

ב2001 ייסדה את כתב העת "אלף: מחקרים היסטוריים במדע ויהדות", שהוא פרסום אקדמי, המוביל ומקדם את המחקר בתחומו.

כיהנה כמנהלת מרכז אדלשטיין להיסטוריה ופילוסופיה של מדע, הטכנולוגיה והרפואה באוניברסיטה העברית. פרשה מעבודתה באוניברסיטה העברית ב2013.

מאז 2006 היא חברה במועצה האקדמית ב-(EPP) "Einstein Papers Project", פרויקט העריכה המדעית של כתביו והתכתבויותיו של אלברט איינשטיין.

ב2007 אצרה את התערוכה "סודותיו של ניוטון" בספרייה הלאומית בירושלים.

בן מנחם מוכרת בקהילה הבינלאומית בהיותה חוקרת אורחת באוניברסיטאות הרווארד, סטנפורד וסידני. בנוסף מארגנת ומשתתפת בכנסים בישראל ומחוץ לה.

נשואה לפרופ' חנינה בן מנחם ולהם 4 ילדים.

נכדם, ענר אליקים שפירא, נרצח במתקפת הפתע על ישראל ב2023, כשהדף בידיו את הרימונים שהושלכו על ידי המחבלים לעבר המיגונית שבה שהה, ובכך הציל את שאר השוהים בה.

פרסים:

2022 - פרס ישראל לחקר הפילוסופיה.

עבודות פילוסופיות:

"קונבנציונאליזם" - הקדישה לנושא מספר מאמרים וספר. לדברי הקונבנציונליסטים, רבות מהטענות שאנו רואים כאמיתות אובייקטיביות, הן למעשה "מוסכמות בתחפושת", הנגזרות מהגדרות או החלטות מתודולוגיות שאינן נכפות עלינו ע״י הלוגיקה, המתמטיקה או עובדות אמפיריות, ואשר יש לנו לגביהם שיקול דעת.

היא בוחנת את המדע והפילוסופיה של המאה ה20 מנקודת מבט של השפעת הקונבנציונליזם על תחומים אלה. לטענתה, ההשפעה באה לידי ביטוי בפילוסופיה של הלוגיקה והמתמטיקה, תורת היחסות, וכתביהם של פילוסופים מובילים במאה ה20 ובהם רודולף קרנפ, לודוויג ויטגנשטיין, הילרי פטנאם ווילארד ואן אורמאן קוויין.

סיבתיות - אפיון תיאור חדש של סיבתיות, שבמרכזו תפישתה כמערכת של אילוצים סיבתיים כלליים ולא קשרים סיבתיים בין אירועים בודדים. הספר מנתח את קשרי הגומלין בין אילוצים כגון דטרמיניזם ולוקליות (- כל השפעה סיבתית היא רציפה), בין חוקי שימור וסימטריות, בין עקרון הפעולה המינימלית ותכליתיות.

בתגובה לבעיה הקלאסית של חירות האדם, בן מנחם הרחיבה את המושג של "מחוץ לחוק" או "העדר חוק". מושג זה מאפשר לפעולה אנושית להיות כפופה לסיבות אך לא לחוקים המאפשרים לחזות אותה מראש.

הפרשנות של מכניקת הקוונטים - עוסקת בכמה סוגיות שנויות במחלוקת בהיסטוריה ובפילוסופיה של מכניקת הקוונטים. היא מנתחת את הקשר בין אי-לוקליות קוונטית לאינדטרמיניזם וטוענת שיחסי הגומלין בין מאפיינים אלה מבטיחים את ההתאמה בין מכניקת הקוונטים לתורת היחסות הפרטית.

היא מאתגרת את ההבנה המקובלת של משפט הPBR ומציעה פרוש חדש לעמדתו של שרדינגר ולמחלוקת בין בוהר לאיינשטיין.

הפילוסופיה של ההיסטוריה - רואה את המושג "קונטינגנטיות" (הניגוד של הכרח) כחיוני לפילוסופיה של ההיסטוריה ולאפשרות של בני האדם לחולל שינוי במהלך האירועים ההיסטוריים.

ניתוח מושגי ההכרח והקונטינגנטיות, מסתמך על אנלוגיה עם מושגי היציבות וחוסר היציבות במדע, שם הם ממלאים תפקיד בולט בתחומים רבים, למשל, מכניקה סטטיסטית ותורת הכאוס.

פילוסופיה כללית של המדע: אחד הנושאים הנדונים ביותר בפילוסופיה של המדע הוא הריאליזם המדעי, עמדה המחויבת לאפשרות של אמת מדעית וידע מדעי.

תומכי עמדה זו רואים את הריאליזם כפילוסופיה היחידה שיכולה להסביר את הצלחתו המרשימה של המדע. תרומותיה לוויכוח סביב העמדה הריאליסטית כוללות את ביקורתה על הטיעון מההצלחה ואת הטענה כי כישלון המדע תורם לא פחות מהצלחתו לתמיכה בריאליזם.

הניתוח שלה לתת-היקבעות ותיאורים שקולים, ההגנה שלה על תפיסת האמת הפרגמטיסטית, והדגשתה את רגישות התיאור של חוקים מדעיים.

פרשנויות - בן מנחם כתבה (בין היתר) על חורחה לואיס בורחס, דונלד דייווידסון, מישל פוקו, ויליאם ג'יימס, אמיל מאירסון, אנרי פואנקרה.

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה