יעל דיין

סופרת, עיתונאית ופוליטיקאית ישראלית. הייתה ח״כית מטעם "העבודה", וסגנית ראש עיריית ת״א מטעם מרצ ת״א, ובתפקידה האחרון כיו״רית המועצה העירונית מטעם סיעת ת״א אחת שבראשות רון חולדאי. זוכת פרס מפעל חיים מטעם המשרד לשוויון חברתי (2022).

נולדה בנהלל לרות ומשה דיין. אחותם הגדולה של אהוד ואסי. בגיל 10 עברה יחד עם משפחתה לגור בירושלים. ב1952 נשלח אביה ללמוד בביה״ס לקצינים בכירים באנגליה ואמה הצטרפה אליו. בתקופה זאת חייתה בבית סבה וסבתה, ולאחר מכן עברה לגור ברמת גן. בגילאי 12–16 למדה בתיכון חדש בתל אביב.

כנערה כתבה שירים וכתבות לעיתונים שונים, בהם מעריב ודבר. יחסיה עם "עורך שבועון שערורייתי ורב תפוצה" אורי אבנרי) יצרו שערורייה משפחתית. כאשר מונה אביה לרמטכ"ל, עברה לגור בצהלה, בית הקבע של המשפחה. בתחילת שירותה בצה"ל סיימה קורס מ"כיות, ובהמשך שירתה כקצינה בדרגת סרן בדובר צה"ל.

השכלתה העל תיכונית כוללת 3 שנים של לימודי יחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים ללא קבלת תואר ולימודי מדעי החיים באוניברסיטה הפתוחה.

החלה את הפעילות הציבורית הענפה שלה במנהיגות תנועות שלום ("בת שלום", "המרכז הבינלאומי לשלום", "המועצה לשלום וביטחון") ובהרצאות.

כמו כן פעלה בחוגי מעמד האישה, פעילה באגודות נשים, זכויות אדם וזכויות הומואים ולסביות.

ב2002 חלתה דיין במחלת ריאות חסימתית כרונית, ומאז השתתפה במאמצים להעלות את המודעות למחלה ולקדם מחקר בנוגע לה.

ב1992 נבחרה לראשונה לכנסת. עם כניסתה לכנסת הוציאה לפועל את המלצתה של אורה נמיר, מ1978, להקים ועדה למעמד האישה בכנסת, וכיהנה כיו"ר ה1 של הוועדה לקידום מעמד האישה, תפקיד שבו כיהנה בשנית בכנסת ה14, ובפעם ה3 בכנסת ה15. -1998 הביאה לחקיקת החוק למניעת הטרדה מינית.

במהלך שנות כהונתה בכנסת שימשה כחברה בוועדת החוץ והביטחון וועדת חוקה, חוק ומשפט.

ב1993 נפגשה עם יאסר ערפאת בתוניס, מבלי לעדכן מראש את רוה״מ רבין, ועוררה בכך תרעומת רבה. ב1996, עת ביקרה בחברון, שפך עליה ישראל לדרמן כוס תה חם, על כך נידון ל3 שנות מאסר והוגשה נגדו תביעת פיצויים אזרחית.

משלא נבחרה למקום ריאלי בפריימריז מפלגת העבודה לבחירות 2003, הצטרפה לתנועת שח"ר שהקים יוסי ביילין, והשניים פרשו מהעבודה והחליטו להתמודד לכנסת במסגרת רשימת מרצ-הבחירה הדמוקרטית-שח"ר, בה שוריין לה המקום ה12, אך הרשימה קיבלה רק 6 מושבים בכנסת.

בבחירות לכנסת ה17 הוצבה ברשימת מרצ במקום ה111 הסמלי.

דיין נודעה בזכות מאבקיה למען נשים, ובהיותה יו"ר הוועדה למעמד האישה הקימה את ועדת המשנה למניעת אפליה על רקע העדפה מינית. דיין הייתה גם בין הפוליטיקאיות הראשונות שהשתתפה באירוע גאווה ציבורי, והעלתה לסדר היום את הנושא הרגיש בימים שפחות דובר בהם על נושא זה.

בבחירות לרשויות המקומיות ב2003 עמדה בראש ברשימת מרצ ת״א למועצת העיר תל אביב-יפו. הרשימה זכתה ב5 מנדטים והייתה הסיעה ה2 בגודלה במועצת העיר. דיין נבחרה לתפקיד סגנית ראש העירייה, רון חולדאי, ומונתה למחזיקת תיק הרווחה בעיר ויושבת ראש הוועדה לזכויות האדם בתל אביב.

ב2008 נוצחה בבחירות המקדימות לראשות רשימת מרצ בתל אביב יפו ע״י מיטל להבי. בעקבות ההפסד, פרשה ממרצ באוגוסט אותה שנה, וחודש לאחר מכן הצטרפה לרשימתו של ראש העירייה רון חולדאי והוצבה במקום ה5 בסיעתו תל אביב אחת. בבחירות המקומיות זכתה הרשימה ב5 מנדטים ודיין נבחרה בשנית למועצה.

בקדנציה השנייה שלה במועצת העירייה מינה אותה חולדאי לתפקיד יו"ר מועצת העיר והיא הייתה האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד הזה בעיריית תל אביב. דיין ניהלה את ישיבות המועצה, סדר היום ומתן רשות דיבור לחברי המועצה. במקביל, שימשה דיין כמחזיקת תיק הרווחה בעירייה.

לקראת הבחירות המוניציפליות ב2013, הודיע לה ראש העיר חולדאי כי לא תשולב ברשימתו למועצה והיא פרשה מפעילות פוליטית.

פרסים והוקרה:

2002: תואר "יקירת הקהילה" – תואר כבוד המוענק ע״י הארגונים הגאים לאנשים מוערכים ע״י קהילת הלהט"ב בכל התחומים.

2015: במלאת 40 שנה לאגודת הלהט"ב נכללה דיין בין 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב.

2022: פרס מפעל חיים מטעם המשרד לשוויון חברתי.

בשנים 1959–1967 שהתה דיין ביוון עם בן זוגה הבמאי היווני מייקל קקויאניס, ואף שימשה כעוזרת הפקה בסרטו "זורבה היווני".

זמן קצר לאחר חזרתה לישראל, נישאה לדב שיאון, ונולדו להם בן ובת. בתה, רחל, רופאת ילדים העובדת בביה״ח וולפסון (מנהלת יחידת טיפול נמרץ ילדים בבית החולים), נשואה לישי שריד, בנו של יוסי שריד. ב2003 נפטר בעלה.

דיין התגוררה בת״א. נפטרה לאחר מאבק בנפחת ריאות ב-18 במאי 2024, בגיל 85.

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה