יפה אליאך

פרופסור להיסטוריה ולספרות במחלקה ללימודים יהודיים בברוקלין קולג'. יצרה את "מגדל החיים" במוזיאון ארצות הברית לזכר השואה.

נולדה בשם יפה סוננזון למשפחה יהודית בעיירה בליטא, שחצי מתושביה היו יהודים. ביוני 1940 כבשו הנאצים את העיירה וכעבור כשנה רצחו את מרבית תושביה היהודים. משפחתה הצליחה להימלט, והסתתרה בעיירה הסמוכה. במאי 1942 נאלצו לחנוק למוות את אחיה התינוק, חיים, מחשש שבכיו יסגיר את מקום הימצאם.

בהמשך הם הוסתרו. ביולי 1944 שוחרר האזור בידי הצבא האדום. אביה חבר לנ.ק.ו.ד., ואמהּ ילדה ילד נוסף, שנקרא חיים ע״ש האח המת, אך האם והתינוק נהרגו במהלך קרב בין הפולנים לבין הצבא האדום. בהמשך נעצר אביה בידי הרוסים ונשלח לסיביר, ורק ב1956 הגיע לישראל. היא נותרה עם אחיה יצחק.

ב1946 עלתה לא״י עם דודה ואחיה, ולמדה בביה״ס בכפר בתיה. ב1953 נישאה לאחד ממוריה, דוד אליאך, נכדו של הרב שלמה יוסף אליאך. ב1954 היגרו השניים לארה״ב, שם מונה למנהל ישיבה בברוקלין.

בשנים 1967 ו1969 קיבלה תארים ראשון ושני מברוקלין קולג'. ב1973 קיבלה תואר דוקטור מאוני׳ העיר ניו יורק.

מאז 1969 הייתה פרופסור להיסטוריה ולספרות במחלקה ללימודים יהודיים בברוקלין קולג'. הקימה וניהלה את המרכז ללימודי השואה בברוקלין. בשנים 1978–1979 הייתה חברה ב"ועדה הנשיאותית לזכר השואה", שמינה נשיא ארצות הברית, ג'ימי קרטר.

ספר שיריה "אשת הדייג" יצא לאור בעברית ב1965. יחד עם אורי אסף כתבה את המחזה "היהודי האחרון : דרמה ב-5 מערכות". ספרה "Hasidic tales of the Holocaust" זכה להצלחה רבה, ותורגם גם לעברית, בשם "סיפורי חסידים מימי השואה".

במוזיאון ארצות הברית לזכר השואה הקימה את "מגדל החיים", שבו כ-1,500 תצלומים מהשנים 1890–1941 של יהודים תושבי איישישוק. בהמשך למיזם זה יצא לאור ספרה "There once was a world: A 900-Year Chronicle of the Shtetl of Eishyshok"‏ (1998).

בשנת 2003 יזמה שחזור של שטעטל בראשון לציון. בשנת 2012 העבירה את ארכיונה הענק ל"יד ושם".

יפה אליאך נפטרה בניו יורק ב-8 בנובמבר 2016 ונקברה בישראל. בפברואר 2017 נמסר האוסף שלה ליד ושם.

#גיבורה_אחת_ביום #גיבורה_אקטיביסטית

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה