לאה זמרי

לאה זמרי

#גיבורה_אחת_ביום

#גיבורה_בחזית_הספורט

אתלטית ישראלית ומורה לחינוך גופני. אלופת ישראל ושיאנית ישראל בריצת משוכות, אלופת המכביה השלישית בקפיצה לרוחק, אלופת המכביה הרביעית בריצת 80 מטר משוכות ונציגת ישראל באולימפיאדת הלסינקי (1952).

נולדה ב1933 לרות ולפליכס-שרגא בעיר פפורצהיים בגרמניה, במשפחה בת 2 ילדים. עלתה ארצה עם משפחתה בגיל שנה. גדלה בחיפה בשכונת קריית חיים. היא התאמנה בהפועל קריית חיים בהדרכת יצחק מנדלברוד. היא סיימה את המדרשה למורי חינוך גופני והחלה לעבוד כמורה בירושלים.

במכביה ה3 שנערכה ב1950 זכתה במדליית זהב בקפיצה לרוחק בתוצאה של 4.99 מטר, לפני טפר (4.92 מטר) ושושני (4.88 מטר).

באליפות ישראל שנערכה ביוני 1952 זכתה ב2 מדליות זהב, בריצת 80 מטר משוכות תוצאה של 12.5 שניות ובריצת 100 מטר תוצאה של 13.0 שניות.

באולימפיאדת הלסינקי (1952) סיימה במקום 31 בריצת 80 מטר משוכות בשיא ישראלי חדש של 12.4 שניות (12.74 שניות, מדידה אלקטרונית).

במכביה ה4 שנערכה ב1953 זכתה במדליית זהב בריצת 80 מטר משוכות בתוצאה של 12.8 שניות, לפני האלופה היוצאת רות איילון מישראל (13.5 שניות).

הורביץ נישאה לאורי זמרי, מורה לחינוך גופני בעצמו, שופט כדורסל בינלאומי ומאוחר יותר, ממקימי מכון וינגייט. לזוג נולד ילד, דרור, שהיה בן שנתיים בעת פטירתה מלוקמיה. מחלתה פרצה זמן לא רב לאחר מות אחיה היחיד, ירוחם, במלחמת סיני בקרב המיתלה.

באותה עת נשלח בעלה לאולימפיאדת מלבורן (1956), לשמש כשופט ספורט באולימפיאדה, הישראלי הראשון ששימש בתפקיד זה.

לאה זמרי נפטרה ב-5 בדצמבר 1956 ונקברה בחיפה.

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה