מיכל שוורץ

חוקרת מוח ישראלית, פרופסור אמריטה במכון ויצמן למדע במחלקה לנוירוביולוגיה. כלת פרס ישראל למדעי החיים לשנת ה'תשפ"ג (2023).

שוורץ היא אם לארבעה ילדים. ב-1991 נישאה לפרופ' מיכאל אייזנבך, ביוכימאי במכון ויצמן למדע.

נולדה בת״א ב1950, וגדלה בחולון. ב1972 תואר ראשון בכימיה מהאוני׳ העברית בי-ם. ב1977 תואר ד״ר לאימונולוגיה ממכון ויצמן למדע. פוסט-דוקטורט באוניברסיטת מישיגן, בו עסקה בהתחדשות עצבים. ב1980 הצטרפה לסגל המחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, וב1998 מונתה שם לפרופסור מן המניין.

המדענית הראשונה שגילתה שבין המוח למערכת החיסון מתקיים דיאלוג, ולו תפקיד מהותי בתפקוד ושיקום המוח לאורך החיים. גילוי פורץ דרך זה הביא למהפכה בתחום מחלות מוח ניווניות. גישתה האימונותרפית, שמטרתה לרתום את מער׳ החיסון לעזרת המוח, נמצאת בתהליכי פיתוח לטיפול בשיטיון, כולל אלצהיימר.

במחקריה הביעה עמדה נגד התפיסה המקובלת עשרות שנים, כי המערכת החיסונית תומכת במערך תפקודו התקין של המח והיא הכרחית בשיקום והגנת המח מפני פציעות ומחלות.

מחקריה יצקו את היסודות לכווני מחקר חדשים ששינו את הבנת המוח, תפקודו, וכיווני החיפוש אחר מרפא למחלות הללו כמו גם למחלות מוח אחרות.

שוורץ משמשת פרופסור לנוירואימונולוגיה (אנ') במכון ויצמן למדע. במהלך השנים גילתה שוורץ כי למערכת החיסון תפקידים חשובים בשמירת חיוניות המוח ותיפקדו, בשיקום עצבים לאחר פגיעות, וביצירת תאי עצב חדשים באזורי מוח בהם כל החיים יש יצירת תאי מוח חדשים.

תפקידים ציבוריים: ב2016 יו"ר אגודת הנוירואימונולוגיה הבינלאומית;

ממייסדי הסטארט אפ ImmunoBrain Checkpoint (IBC), המבוססת על מחקריה, והמדענית הראשית של החברה.

הוקרה:

2007 פרס המחקר המצטיין, האגודה לחקר בריאות הנפש;

2009 פרס בחקר המוח ע״ש רינה ויוסף שקד;

2015 פרס בלומברג על הצטיינות במחקר רפואי;

2017 פרס רפפורט למחקר ביו רפואי, קטגוריית חוקר בכיר;

2017 פרס iNNOVEX;

2017 אשת השנה ליידי גלובס;

2018 בהובלת חדשנות עולמית;

2019 מדריכה מצטיינת, האגודה הישראלית לחקר המוח;

2019 פרס א.מ.ת. במדעי החיים;

2023 פרס ישראל למדעי החיים.

ד״ר לשם כבוד באוני׳ בן גוריון, המרכז הבינתחומי הרצליה;

פרופסור לשם כבוד בפקולטה למדעי החיים, אוני׳ מנצ'סטר, אנגליה.

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה