מרים ירדני

היסטוריונית, פרופסור להיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה, כלת פרס ישראל 1999 וכלת פרס א.מ.ת 2007. נודעה במחקריה בתחום היסטוריית צרפת: ההגות הפוליטית, ההיסטוריוגרפיה וחקר הזהות הלאומית הצרפתית, תולדות ההוגנוטים ויחסיהם עם היהודים.

נולדה בשם מריקה יאקובוביץ' ברומניה, במשפחה יהודית מהמעמד הבינוני. למדה בגימנסיה היהודית בטימישוארה והמשיכה בביה״ס התיכון. עלתה לישראל ב1950. למדה באולפן עברית והמשיכה ללמוד בבית מדרש מיסודו של מרטין בובר.

השלימה את לימודיה לתואר הראשון בהיסטוריה כללית ותרבות צרפת ואת השני בהיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית. עבודת הגמר שלה, בהנחיית פרופסור יעקב טלמון, אותה סיימה ב1961 הייתה על ברנאר לזר, מנהיג ציוני אנרכיסטי בצרפת. היא לימדה בתיכון ערב, באולפנים ואחר כך עבדה בחברה ההיסטורית הישראלית.

את לימודי הדוקטורט עשתה באוניברסיטת סורבון ב1963, בהנחיית רולאן מונייה. בזמן הדוקטורט למדה גם בביה״ס ללימודים גבוהים במדעי החברה. בסיום הדוקטורט שבה לישראל והצטרפה לסגל ההוראה באוניברסיטת חיפה, שם מונתה ב1972 לפרופסור חבר ובכך הייתה לאישה הראשונה שהייתה לפרופסור באוניברסיטה זו.

מונתה לפרופסור מן המניין ב1975. שימשה כראש החוג להיסטוריה כללית, הקימה את המכון לחקר תולדות צרפת ותרבותה ב1975 וייסדה את ביה״ס להיסטוריה באוניברסיטה ב2000. קיבלה מלגות מחקר רבות מה-C.N.R.S. הייתה עמיתה בסיינט הילדאס קולג' שבאוקספורד.

הייתה פרופסור אורח באוניברסיטת בורדו, באוניברסיטת מישל דה מונטיין, בבורדו 3, ובמכון למדעי הדתות בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה. נתנה סמינרים רבים והשתתפה במאות כנסים מדעיים בצרפת, באירופה ובארצות הברית.

נפטרה ב2015 בחיפה והובאה לקבורה בבית העלמין של קיבוץ נווה ים.

חקרה את ראשית העת החדשה באירופה, בדגש על צרפת. באחרית ימיה מחקרה התמקד בחשיבות הדת הקלוויניסטית בתאוריות הפוליטיות של המונרכמכים (מונח יווני: שונאי מלכים, אך למעשה מתייחס בעיקר למתנגדים לסמכויות המופרזות של המלכים) ושניסה להראות שעיקרי מניעיהם היו דתיים ולא פוליטיים בלבד.

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה