מרים פרץ

אשת חינוך ישראלית ש2 מבניה, קציני צה"ל, נהרגו בקרב בעת מילוי תפקידם. מאז היא מרצה בקרב בני נוער וחיילי צה"ל. כלת פרס ישראל למפעל חיים 2018, על פעילותה לחיזוק הרוח היהודית-ישראלית. כמו כן, הדליקה משואה בטקס בהר הרצל ב2014.

פרץ התמודדה בבחירות 2021 לתפקיד נשיאת מדינת ישראל, אולם הפסידה בהתמודדות ליצחק הרצוג.

נולדה וגדלה במלאח היהודי שבקזבלנקה שבמרוקו, בתם של איטו לבית ועקנין ויעקב אוחיון. למדה בבי״ס של רשת אליאנס. ב1964 עלתה לישראל ושוכנה במעברת באר שבע - חצרים.

עבדה כמנקה החל מכיתה ג'. ב1970 עברו הוריה להתגורר בשכונה ד' בעיר. סיימה תואר ראשון בספרות והיסטוריה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

באמצע שנות ה70 נישאה לאליעזר פרץ. לאחר נישואיהם עברו לאופירה, שם עבד בעלה כמפקח של משרד הבריאות, והיא עסקה בחינוך והוראה.

באופירה נולדו 2 בניהם הגדולים, אוריאל ואלירז.

ב1982, בעקבות הסכם השלום עם מצרים, פונתה המשפחה מביתה, יחד עם כל תושבי סיני, והגיעה לגבעון, ומשם לגבעת זאב, שבה היא מתגוררת עד היום, ובה נולדו להם עוד 4 ילדים: הדס, אביחי, אליסף ובת-אל.

במשך כ22 שנים ניהלה את ביה״ס של תל"י בגבעת זאב. לאחר מכן, עד 2022 עת פרשה לגמלאות, שימשה מפקחת במינהל חברה ונוער במחוז ירושלים של משרד החינוך.

פרץ שכלה 2 מבניה, אוריאל ואלירז, בעת שירותם בצה"ל.

בנובמבר 1998 נהרג בכורה, סגן אוריאל פרץ בן ה22, מפקד מחלקת הסיור בגדוד 51 של חטיבת גולני, במארב בדרום לבנון, באזור מרכבה. בעלה נפטר כ7 שנים לאחר מכן, בגיל 56, ממחלה קשה שהתפתחה אחרי מות אוריאל. במרץ 2010 נהרג בנה השני, רס"ן אלירז פרץ, בהיתקלות בחוליית מחבלים ברצועת עזה.

בעקבות מות בנה אלירז שנהרג מפגיעה של כדור ברימון שנשא עליו, נפגשה עם המהנדס איסר וקסלר שפיתח מנגנון מיוחד המונע מהרימון המאופסן להתפוצץ אם הוא סופג ירי או רסיס שננעצים בו.

בעקבות נפילת בניה הקדישה את חייה להנחלת המורשת היהודית והציונית והרצתה בפני קהילות יהודיות בישראל ובעולם.

בשיא פועלה זה, שהחל לאחר נפילת בנה הראשון ובוצע בהתנדבות, פגשה בשבוע כאלף חיילים ובני נוער רבים, וקיבלה אלפי מכתבים, רבים מהם מאמהות שכולות אחרות. כן עורכת מפגשים עם נפגעי טרור. כונתה לעיתים בכלי תקשורת: "אם הבנים".

ב2011 פרסמה סמדר שיר את הספר "שירת מרים", ובו סיפור חייה.

עם מכירת העותק ה40,000 זכה הספר באות "ספר פלטינה" מטעם התאחדות הוצאות ספרים בישראל. באותה שנה, עם פרישתה מהוראה, קיבלה את פרס "יקירת החינוך הדתי" מטעם ארגון המורים הדתיים. כן נאמה באותה שנה בטקס הפרידה הרשמי שנערך עם פרישת הרמטכ"ל גבי אשכנזי באוניברסיטת תל אביב.

בשלהי 2014 חשפה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הציע לשריין אותה ברשימת הליכוד בבחירות לכנסת ה20, אולם היא סירבה להצעה. לדבריה, במהלך השנים פנו אליה בהצעות פוליטיות דומות גם יאיר לפיד, נפתלי בנט, גדעון סער ואחרים.

ב2019 נחנך במעמד חברי כנסת, קצינים בכירים ואישי ציבור, ביישוב גבעת זאב אולם ההרצאות "שבת אחים", לזכר 2 בניה. האולם נבנה במטרה לאכלס את המשתתפים בהרצאותיה.

במאי 2021 הגישה את מועמדותה לבחירות לתפקיד נשיאת המדינה, בתמיכת 11 ח״כים. בבחירות קיבלה פרץ 26 מקולות ח״כים והפסידה.

בינואר 2024 עמדה בראש ועדת הפרס שניתן מטעם המועצה הציונית בישראל (מבית ההסתדרות הציונית העולמית), לאישים ולגופים שפעלו למען החברה במלחמת חרבות ברזל.

במסגרת מסעותיה לחיזוק הקשר עם הקהילות היהודיות יצאה פרץ לשליחות מטעם קק"ל, קרן היסוד וההסתדרות הציונית למפגשים בלמעלה מ15 מדינות בצפון אמריקה, דרום אמריקה, אפריקה ואירופה, נפגשה עם שגרירי ישראל, בתי הספר יהודיים, תנועות הנוער, קהילות יהודיות, ארגונים נוצריים וקהילות.

בתיווך מרים אדלסון נפגשה עם ראשי ארגונים וקהילות בארה״ב, שגרירת ארה״ב באו"ם, ניקי היילי וסגן נשיא ארה״ב, מייק פנס.

לבקשת הנשיא שמעון פרס השתתפה לצדו בביקור במוסקבה, ונפגשה עם וטרנים ממלחה״ע ה2.

בהמשך הזמינה להשתתף בפורום מצומצם של מנהיגים ישראלים, ונפגשה עם ברק אובמה נשיא ארה״ב.

פרסים והוקרה:

2003: "פרס גנגר על מצוינות בניהול בית ספר" מטעם קרן תל"י.

2010: פרס בגין מטעם מרכז מורשת מנחם בגין על היותה "סמל למסירות והקרבה" ופועלה "למען הסברה עבור מסירות למען מדינת ישראל".

2014: השאת משואה ביום העצמאות ה66 למדינת ישראל.

2016: תואר ד״ר לשם כבוד מאוני׳ בר-אילן.

2017: אות יקירת הרשות מטעם מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, בו היא עובדת כמפקחת, "על תרומה והתנדבות לבניית חברת מופת בישראל".

2018: פרס ישראל למפעל חיים על "חיזוק הרוח היהודית-ישראלית". בטקס הענקת הפרסים נשאה דברים בשם מקבלי הפרס.

נאומה בטקס הענקת פרסי ישראל עורר תגובות חיוביות רבות בציבור, חלקן אף קראו לבחור במרים פרץ כנשיאה הבאה של מדינת ישראל ושר החינוך נפתלי בנט הורה ללמד את טקסט נאומה בטקס בבתי הספר.

2018: אות פול האריס על ידי מועדון רוטרי ישראל.

2020: מקום 5 ברשימת משפיעי הציבור הדתי-לאומי בישראל של העיתון ״מקור ראשון״, כ"אישה שפועלת יום יום כדי להפוך את מדינת ישראל למקום טוב יותר עבור כל אזרחיה".

2021: תואר ד״ר לשם כבוד מהמרכז האקדמי שלם.

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה