נועה תשבי

פעילת הסברה, שחקנית, מפיקה בפועל ומנחה ישראלית.

נולדה ב1975 בתל אביב. אמה, יעל תשבי-ארצי, הייתה נשואה בנישואיה הראשונים לטייס חיל האוויר רב-סרן יצחק (אקי) ארצי, שנעלם עם מטוסו במימי מפרץ סואץ חודשים ספורים לאחר מלחמת ששת הימים. ממנו נולדו 2 בנותיה הראשונות: מירה, המפתחת שיטת יוגה נשית ומיכל ארצי, מאמנת בשיטת הריצה צ'י ראנינג.

כעבור מספר שנים נישאה אמה לדניאל תשבי, אביה של נועה. לאחר גירושיהם בילדותה, אביה נישא לפסיכולוגית הקלינית דניאלה אוראל. סבה של תשבי מצד אמה הוא הדיפלומט חנן יבור. אחד מסביה היה ממייסדי אחד מקיבוציה הראשונים של ארץ ישראל.

בעצת מקובל הוסיפה תשבי לשמה את השם האמצעי טוהר.

את שירותה בצה"ל עשתה בלהקת חיל חינוך, שם הבינה שאמנויות הבמה הן התחום המתאים עבורה, והיא החלה לחפש בתי ספר למשחק בארצות הברית עוד בזמן השירות.

הופעתה הטלוויזיונית הראשונה בישראל, בגיל 15, הייתה ב1990 בסדרת הילדים "קריאת כיוון" לצדו של רוני פינקוביץ'.

בנעוריה השתתפה במחזמר "מאחורי הקולות של המוזיקה". במסגרת חברותה בלהקת הנוער השכנים של צ'יץ' השתתפה בהפקה הראשונה של המחזמר התנ"כי "דוד" מאת ירון כפכפי, בו גילמה את אביגיל המקראית, אשתו של דוד המלך. כשנה מאוחר יותר הנחתה את תוכנית הנוער "אולפנוער" בערוץ 2, והקימה להקה בשם קקטוס.

ב1995–1999 שיחקה באופרת הסבון "רמת אביב גימל", בתפקיד מעצבת האופנה דפנה מאור. בתקופה זו למדה משחק מול מצלמה ופיתוח קול.

ב1996 הקימה ביחד עם בן-זוגה דאז, המוזיקאי גל אשר, את להקת נונה (Nona), הרכב מוזיקלי שיצירותיה היו בעיקר בסגנון מיינסטרים ופופ בשפה האנגלית.

הלהקה הוציאה אלבום אחד ב1997 בחברת "הליקון", שנקרא בפשטות "Nona" ובו בלטו בעיקר השירים "Swim" ו"Leave Me Alone", והתפרקה כשנה לאחר צאת האלבום עקב פרידתה של תשבי מאשר ועזיבתה לחו"ל.

בתחום המשחק השתתפה בגרסה הישראלית למחזמר "סיפור הפרברים", בתפקיד אניטה.

ב1997 השתתפה כמדבבת לעברית לסרט האנימציה האמריקאי "הרקולס" מבית אולפני ההנפשה של וולט דיסני, בתפקיד מג/מגארה.

ב1997–1998 הנחתה את תחרות מלכת היופי של ישראל. ב2001 שיחקה בסרט "חמש דקות בהליכה".

ב2007 הנחתה את תוכנית המציאות "הדבר הגדול הבא" ששודרה בערוץ 2 בזכיינית רשת.

השתתפה במספר פרקים בסדרת הדרמה הקומית "לא הבטחתי לך" ב-yes.

בין 2010–2014 התארחה תשבי 3 פעמים כפאנליסטית בתוכנית הסאטירה "מצב האומה".

בנובמבר 2011 דורגה במקום ה3 ברשימת הדוגמניות הישראליות המרוויחות ביותר של כתב העת "פורבס ישראל".

כיכבה בקמפיין מקומי לעידוד התיירות.

ב2016 הייתה לפרזנטורית חברת "גאיה קוסמטיקס". ב2017 פרסמה את "מיכל נגרין".

ב2019 היא הנחתה את טקס קבלת הפנים על השטיח האדום באירוויזיון שהתקיים בת״א, וכן הנחתה את האירוע לציון 70 שנה לתחרות מלכת היופי של ישראל.

ביוני 2022 נבחרה ע״י "פורבס ישראל" כאחת מ50 הנשים המשפיעות בישראל.

ב1997 עברה לארה״ב. בתחילה נרשמה ללימודים בבתי״ס פרטיים בלוס אנג'לס למשחק, ריקוד ופיתוח קול.

ב2003 החלה לקבל תפקידים, לרוב חד-פעמיים, בסדרות טלוויזיה בארה״ב, בהן "המופע של דרו קארי", "מכושפות", "CSI: מיאמי", "מסע בין כוכבים: אנטרפרייז", "ניפ/טאק", "מיס מאץ'", "זיווגים" ועוד.

השתתפה במס׳ סרטים הוליוודיים, כשב2005 שיחקה בסרט המד״ב "איילנד" ("האי"), וב2006 גילמה מרגלת בסרט האימה "הצהרה חוקית" בכיכובן של לורן הולי ולייסי שאבר.

ב2006 ו2007 שימשה כמפיקה בפועל לגרסה האמריקאית של "בטיפול", אותה הצליחה למכור לHBO ביחד עם יוצר הסדרה המקורית הישראלית, חגי לוי.

ב2009 הופיעה ב4 פרקים בעונה ה3 של הסדרה האמריקאית "אהבה גדולה" ברשת HBO, בה גילמה דמות של עו״ד ישראלית. באותה שנה בסדרת "העוקץ" גילמה לפרק אחד סוכנת מוסד לשעבר בשם מיכל דיין שעובדת עם נוכלים, ואף מקללת בעברית.

ב2015 שיחקה את ליאת בסדרה האמריקאית "דיג", שנוצרה ע״י התסריטאי והבמאי הישראלי גידי רף.

ב2017 הופיעה בפרק 4 בעונה ה4 של הסדרה האמריקאית "הרומן" ברשת Showtime, שהישראלי חגי לוי היה אחד מיוצריה וממפיקיה בפועל, בה גילמה דמות של מטפלת EMDR.

בינואר 2017 עוררה סערה כשהחליטה להגיב לצו איסור הכניסה לאזרחים מ7 מדינות מוסלמיות (מתוך 50 מדינות מוסלמיות בעולם) עליו חתם נשיא ארה״ב הנכנס דונלד טראמפ, עקב אזהרות טרור, ובעקבותיו פרסמה פוסט בו קראה להמון להשמיע את קולו והשוותה את המתחולל באמריקה לשואה:

"השואה סבבה סביב הפתרון הסופי ומחיקת כל היהודים, בדיוק כמו שהאיסור הזה הוא נגד כל המוסלמים". פוסט זה גרר תגובות שליליות רבות נגדה בקרב מגיבים פרו-ישראלים. בהמשך עוררה הדים בתקשורת בישראל כשכינתה את נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ "לאומן לבן ואוהד נאצים", ש"נותן לאנטישמיות לחזור".

בבחירות בארה״ב ב2020 פנתה לעוקביה הרבים ברשתות החברתיות, צירפה תמונה שלה עם הסטיקר האמריקאי "הצבעתי" וכתבה: "הצביעו לערכים שלכם, לא לפחדים", ותייגה את מועמד המפלגה הדמוקרטית, ג'ו ביידן.

באפריל 2021 יצא לאור ספרה "Israel: A Simple Guide To The Most Misunderstood Country On Earth".

ב2024 יצאה לאור גרסה עברית של הספר.

באפריל 2022 שר החוץ יאיר לפיד הודיע כי ימנה אותה לשליחה המיוחדת של משרד החוץ למאבק באנטישמיות ובדה לגיטימציה. באפריל 2023 סיים משרד החוץ את ההתקשרות איתה, לאחר שהתבטאה נגד הרפורמה המשפטית.

באוקטובר 2023, תשבי, יחד עם עוד מאות שחקנים, קומיקאים ומנהלי בידור מהוליווד חתמו על מכתב פתוח לנשיא ביידן. הם קראו לשחרור בני ערובה המוחזקים על ידי ארגון הטרור חמאס בעקבות מתקפת הפתע על ישראל. הקמפיין שהושק לצד המכתב נקרא #NoHostageLeftBehind.

המכתב מדגיש את הרצון לחופש הן לישראלים והן לפלסטינים לחיות בשלום ומגנה את האלימות של חמאס. בנוסף, הפיצה סרטוני הסברה רבים המציגים את אכזריותם הקשה של הטרוריסטים של חמאס כלפי אזרחי עוטף עזה ב7 באוקטובר ובימים שלאחריו, ועוסקת רבות בהסברה לאומית בחוץ לארץ מרגע המתקפה.

ב2024 זכתה באות אבירות מרכז פרס לשלום ולחדשנות, על פעילותה ותרומתה להסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל שהחלה עם אירועי הטבח והטרור הפלסטיני ב7 באוקטובר 2023.

ביוני 2024 העניקה לה אוניברסיטת רייכמן תואר דוקטור לשם כבוד, הניתן לאישים שבלטו בתרומתם למדינת ישראל מאז ה7 באוקטובר.

ב2008 נישאה למנחה הטלוויזיה והרדיו האוסטרלי ממוצא יהודי, אנדרו (אושר) גינסברג. בסוף 2011 השניים התגרשו.

ב2013 החלה בזוגיות עם איש העסקים האמריקאי-נוצרי רוס הינקל, ובנובמבר 2015 נולד בנם. אולם ב2021 הזוג נפרד.

היא בזוגיות עם עורך הדין הישראלי עודד ברק, גרוש ואב ל3 ילדים.

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה