סִיגָל סַדֵצְקִי יעקבסון

פרופסור לרפואה בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באוני׳ ת״א, רופאה מומחית בבריאות הציבור ואפידמיולוגיה.

עסקה ביישום מדיניות בריאות בתחומים: ניהול מצבי חירום, קידום בריאות ומניעת תחלואה, קביעת מדיניות חיסונים, מעבדות בריאות הציבור, בריאות הסביבה, תזונה ומזון.

כחוקרת התמקדה בבחינת ההשלכות הבריאותיות של חשיפה לקרינה מייננת ובלתי-מייננת, באטיולוגיה של סרטן ובאפידמיולוגיה גנטית.

מפברואר 2019 עד יולי 2020 כיהנה כראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, במסגרת תפקידה זה נמנתה ב2020 עם מובילי ההתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל.

נולדה בת״א ב1960. שירתה בצה"ל כמאבחנת פסיכוטכנית, ובסיום קורס קצינות שובצה לתפקיד קצינת חיל נשים.

ב1989 קיבלה תואר ד"ר ברפואה מהטכניון, וב1994 קיבלה תואר מוסמך בבריאות הציבור מהאוניברסיטה העברית. במסגרת עיסוקה ברפואה, היא מומחית בבריאות הציבור ואפידמיולוגיה.

בשנים 2000-2018 כיהנה כמנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא.

ב2001 מונתה ע״י משרד הבריאות לחוקרת אחראית לאומית במכון הלאומי לחקר השלכות הטיפול בגזזת ע"ש ברוך מודן, במסגרתו בחנה את ההשפעות ארוכות הטווח של הקרינה שניתנה כטיפול לגזזת על בריאות המטופלים.

ב2013–2019 שימשה כראש מרכז ידע תנודע, מרכז ידע לאומי להשפעת קרינה בלתי מייננת על הבריאות.

מרכז תנודע הוקם בעקבות החלטת ממשלה, במטרה לשמש מקור ידע מקצועי ומוביל בתחום הקרינה הבלתי-מייננת. המרכז מנגיש מידע זה לקהלי היעד, ממליץ בפני מקבלי ההחלטות על אמצעים לצמצום סיכונים בריאותיים אפשריים, ומיידע את הציבור מהו שימוש מושכל בטכנולוגיה המערבת חשיפה לקרינה בלתי-מייננת.

ב2018 נשלחה לשנת השאלה בארגון הבריאות העולמי (WHO), כמדענית בכירה בתחום ניהול מצבי חירום באירופה בייחוד בתחום הBCRN חשיפה לחומרים ביולוגיים, כימיים ולקרינה. עסקה במוכנות לחירום ובהקמת יחידה שתתמקד בממשק בין גורמי הבריאות והביטחון בניהול מצבי משבר מקומיים, לאומיים ובינ״ל.

ב2019 מונתה לראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, שם הייתה אחראית על לשכות הבריאות המחוזיות והנפתיות המפוזרות ברחבי ישראל. כן נמנתה ב2020 עם מובילי ההתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל. תחילה, סברה כי פוטנציאל התפשטות התחלואה החריגה שדווחה בסין לשאר מדינות העולם גבוהה.

לכן הנהיגה מדיניות מחמירה להשתלטות על התחלואה, ובה אזהרות מסע לאזורי ההתפשטות, מניעת כניסת זרים לישראל ובידוד קפדני של השבים מארצות עם תחלואה גבוהה.

זאת לצד בניית ארגז כלים, שכלל הכנת המעבדה המרכזית לנגיפים לאבחון הCOVID19, פרסום נהלים והנחיות להתמודדות עם הנגיף ועוד.

במרץ 2020 אמרה שהמחלה אינה נפוצה ואין צורך במספר בדיקות גבוה: "בתוך כמה ימים נגיע ל5,000 בדיקות ביום, שזו כמות מעל ומעבר לצרכים". דובר על חשיבות של מניעת התקהלויות וחקירות אפידמיולוגיות. בהמשך שינתה את עמדתה והוציאה הנחיות להסגר על עשרות אלפי ישראלים לשם מניעת התפשטות המחלה.

בדיון בבג"ץ באפריל אמרה כי לדעתה יש להרחיב משמעותית את השימוש באמצעי המעקב של השב"כ. אמירה זו, ששיקפה את עמדת הממשלה, עוררה דיון ציבורי מפני החשש שמא הפעלת אמצעים לשעת חירום תהפוך לשגרה.

במסגרת השיח, התייחסה לשילוב בין הדרג הפוליטי לעמדות המקצועיות.

אמרה שהיא מקבלת את ההחלטה הסופית של הדרג הפוליטי שמאזן בין ההחלטות המקצועיות של משרד הבריאות לשיקולים נוספים.

ביוני 2020 הועלתה ביקורת על התנהלותה בניהול המשבר, וביולי 2020 הודיעה על עזיבת תפקידה בעקבות מחלוקות מקצועיות. מנכ"ל משרד הבריאות ניסה לגרום לה לחזור בה מההתפטרות.

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה

פרופ' סדצקי ייצגה את משרד הבריאות בוועדות ודיונים לאומיים ובינ״ל לקביעת מדיניות בריאות, והשתתפה בוועדות מומחים שונות, כגון מועצת הבריאות, המועצה הלאומית לדימות והמועצה הלאומית למניעה, אבחון וטיפול במחלות ממאירות.

נשואה לאלי, מורה. לזוג שתי בנות, מתגוררים בתל אביב.

במסגרת תפקידה כמנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, עסקה סדצקי במחקר אפידמיולוגי רחב היקף, בתחום הסרטן ובתחום הקרינה. תוצאות מחקרים אלו פורסמו בלמעלה מ150 מאמרים, במגוון כתבי עת מדעיים.