עדה יונת

ביוכימאית ישראלית, פרופסור מן המניין בפקולטה לכימיה במכון ויצמן למדע, המתמחה בקריסטלוגרפיה של חלבונים. מחקריה עוסקים במבנהו ובפעולתו של הריבוזום. יונת היא כלת פרס נובל לכימיה 2009, "על מחקריהם שתרמו להבנת המבנה והתפקיד של הריבוזום".

נולדה ב1939 בירושלים למשפחה דלת אמצעים התייתמה מאביה בגיל 11, וב1953 עברה עם אמהּ ואחותה לת״א, שם השלימה את לימודיה. תארים ראשון ושני באוני׳ העברית בי-ם בכימיה ובביוכימיה וביופיזיקה. לאחר מכן תואר ד״ר בהצטיינות במכון ויצמן למדע. פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קרנגי מלון וב-MIT.

ב1970 החלה לעבוד במכון ויצמן, וייסדה את המעבדה הראשונה בארץ, והיחידה כעשור, לקריסטלוגרפיה של חלבונים. ב1984 מונתה לפרופ׳ חבר במכון, וב1988 מונתה לפרופ׳ מן המניין. 1988–2004 עמדה בראש מרכז מזר לביולוגיה מבנית, ומ1989 עומדת בראש מרכז קימלמן להיערכות ביומולקולרית.

במקביל, לימדה וחקרה כמדענית אורחת במוסדות אחרים בישראל ובעולם. בין 1986 ל-2004 עמדה בראש יחידת המחקר של מכון מקס פלאנק בהמבורג, חברה במועצה להשכלה גבוהה, באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חברה זרה של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (מ2003) ובאקדמיה האירופית למדעים ולאמנויות.

התפרסמה בעבודתה על פענוח המבנה המרחבי של הריבוזום ע״י קריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן: יוצרים מהחומר גביש, מקרינים אותו בקרני X, ומפיזור הקרינה מסיקים את מבנה המולקולה, המלמד על תפקודה. שנים רבות נחשבו מאמציה, שהחלו בשנות ה70, לחסרי תקווה, ותוצאותיה הראשונות התקבלו בספקנות.

הפעלת השיטה על הריבוזומים נחשבה כקשה ואף בלתי אפשרית עקב גודלם, מורכבותם הפנימית, גמישותם וחוסר יציבותם, שהקשו על גיבושם לגביש ועל ביצוע המדידות הקריסטלוגרפיות. השראה למחקרה סיפקו הדובים, אשר נכנסים לתרדמת חורף, שבמהלכה הריבוזומים בתאיהם מתכנסים למבנה דמוי גביש.

כדי להתקדם, נדרשו ריבוזומים בכמות רבה. ב1978 פגשה בכנס את נשיא מכון מקס פלאנק לגנטיקה מולקולרית בברלין, שהציע לה לעבוד במכון והעמיד לרשותה כמויות גדולות של ריבוזומים מנוקים. יונת החלה לעבוד בגרמניה בשת״פ עם הקבוצה, וכעבור שנתיים הצליחה לקבל תמונה ראשונה של תת-היחידה הגדולה בריבוזום.

מחידושיה:

לגביש תוחלת חיים קצרה: הקרינה החזקה הנדרשת לפענוח המבנה המרחבי, פירקה את הגבישים כמעט מיד. לשם כך פותחה שיטה להקפאה מהירה של הגבישים בטמפרטורה של כ-185 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, כך שעמידותם לקרינה תעלה. טכניקה זו, קריו-קריסטלוגרפיה, נעשתה מאז לטכניקה יסודית בתחום.

פיתוח נוסף: השימוש בריבוזומים שמקורם בחיידק המצוי בים המלח, שיציבותו נשמרה בריכוזי מלח גבוהים. בהמשך נעשה שימוש גם בחיידקים עמידים לטמפרטורות גבוהות, שחיים במעיינות חמים. פיתוח נוסף: סימונן של "נקודות התייחסות" בגבישי הריבוזומים באמצעות צברים של אטומים כבדים.

כל אלו אפשרו את גיבוש הריבוזומים, הקרנתם והבנת שלבי הפעולה בתהליך הסינתזה של חלבונים, ומכאן נדרשה עבודה על שיפור ההפרדה של התמונות. ב1995 הציגה את ממצאיה, והיה ברור שפענוח מדויק של מבנה הריבוזום באמצעות קריסטלוגרפיה בקרני X הוא משימה אפשרית. מדענים התחרו בה כעת על הבכורה בתחום.

הצטברות הידע על מבנה הריבוזום ואתרי הפעילות השונים שבו אפשרה הבנה טובה יותר של דרכי פעולתן של תרופות אנטיביוטיות קיימות, ופיתוחן של תרופות חדשות. מול חיידקים, אשר טופלו קודם לכן בתרופות אנטיביוטיות שונות, התאפשרה הבנה טובה יותר של מנגנון הפעולה של התרופות השונות.

ב2006 עבדה קבוצת המחקר של יונת, על הבנת הקשר שנוצר בין ה-tRNA לבין הריבוזום, בעת ייצור חלבונים בתא. "ההבנה שהשגנו באשר לדרך בנייתו של חלבון בריבוזום תאפשר פיתוח של תרופות אנטיביוטיות יעילות יותר, שיוכלו לפגוע גם בחיידקים שכבר פיתחו עמידות כנגד תרופות אנטיביוטיות קיימות".

ב2012 הביעה חשש שמשיקולים כלכליים לא יושקע מחקר בפיתוח אנטיביוטיקה חדשה, והאנושות תחזור לעידן שלפני המצאתה תוך 20–30 שנים.

ב2009 קיבלה עדה יונת פרס נובל לכימיה על מחקרה פורץ הדרך בחקר הריבוזום. את הפרס חלקה עם תומאס סטייץ מאוניברסיטת ייל וונקטרמן רמאקרישנן מאוניברסיטת קיימברידג'.

שלחה מחקרים לחלל ושיתפה פעולה עם כ12 משלחות של נאס"א.

בין הפרסים והתארים שבהם זכתה עדה יונת בישראל ובחו"ל נמנים:

תוארי ד״ר לשם כבוד מאוני׳ בן-גוריון בנגב (2002), אוני׳ אוקספורד (2008), האוני׳ העברית (2011), אוני׳ ז'וזף פורייה (2015), אוני׳ קרנגי מלון (2018) ואוניברסיטאות נוספות

פרס קולטהוף למצוינות בחקר הכימיה 1990; פרס ישראל תשס"ב 2002; פרס הארווי 2002; פרס לואיזה גרוס הורוביץ, אוני׳ קולומביה, 2005; פרס א.מ.ת 2006; פרס רוטשילד 2006; פרס וולף 2007; פרס פאול ארליך-לודוויג דרמשטטר, הגבוה ביותר ברפואה בגרמניה, 2007; פרס לוריאל-אונסק"ו לנשים במדע 2008;

#גיבורה_אחת_ביום #גיבורה_בחזית_המדע

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה