עדי קמחי

פרופסורית לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע אשר מזוהה ברחבי העולם כחלוצה ומובילה בנושא מוות תאי מתוכנת ובקרת האיזון הפיזיולוגי של תאים בתנאי דחק דרך אוטופגיה. פעילה במספר רב של ארגונים בישראל ובעולם. כלת פרס ישראל לחקר מדעי החיים 2019.

ילידת 1947 להורים שעלו מסלוניקי, יוון. גדלה ברעננה ולמדה בתיכון אוסטרובסקי. למדה באוניברסיטת ת״א במסלול מיקרוביולוגיה במסגרת העתודה האקדמית, ולאחר השלמת תואר שני ב1970, שירתה כקצינה בחיל הרפואה. סיימה את לימודי הדוקטורט בהנחיית יוג'ין רוזנברג בהצטיינות ב1977 באוניברסיטת ת״א.

פוסט דוקטורט במחלקה לווירולוגיה במסגרת מכון ויצמן למדע.

חברה במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן, בה כיהנה כראש מחלקה ב2001–2006.

חברה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, באקדמיה האירופית לחקר הסרטן ובאקדמיה האירופית למדעים, ובעבר חברה במועצה להשכלה גבוהה.

התמנתה ליועצת הנשיא לקידום נשים והייתה חוקרת אורחת במכון וייטהד (Whitehead) שבקיימברידג', מסצ'וסטס.

פרסמה 160 מאמרים בעיתונות מהשורה הראשונה ו22 פרקים בספרים.

פיתחה שיטה חדשה לאיתור גנים "חבויים", הממלאים תפקידים מרכזיים במסלולי התקשורת הביוכימית ו"שולטים" בצמתים המרכזיים ברשת.

שיטה זו קרויה "ברירת נוק-אאוט טכני". שיטה אשר באמצעותה התאפשר גילוי של 5 גנים המקודדים חלבונים שמכונים DAP, הקשורים לתהליכים גורמי מוות בתאים. פיתוח השיטה וזיהוי הגנים זכו להכרה בינלאומית נרחבת.

אחד הגנים שבודדה, KPAD, מדכא התפתחות סרטנית.

פיתחה גישות חדשות להבנת ולניתוח רשת חלבונים המבקרת על תהליכי מוות וחיים בתאים.

בנוסף שותפה במחקר אשר גילה כי חלבון האוטופגיה Atg12 מסוגל להיקשר לחלבוני Bcl-2 וכך לקדם מוות באמצעות אפופטוזה.

מחקר זה גילה בנוסף כי תפקידו של Atg12 באפופטוזה אינו תלוי בתפקיד שהוא ממלא באוטופגיה, כיוון שתהליכים אלו מבוצעים ע״י אזורים שונים בחלבון.

מחקר זה תרם רבות לחקר הסרטן.

פרסים והוקרה:

1999: פרס מילשטיין בנושא מחקר ציטוקין.

1999: פרס לנדאו בתחום הביולוגיה וביוטכנולוגיה.

2002: פרס סרוסי.

2006: פרס לומברוזו.

2008: פרס מייסדי טבע על הישגים פורצי דרך בחקר הגנטיקה של הסרטן.

2012: פרס א.מ.ת בקטגוריה מדעי החיים, בתחום פיזיולוגיה בנושא חקר הסרטן - חקר מוות של תאים.

2019: פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים על מחקריה בתחום מוות תאי מתוכנת.

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה