עדנה אוּלמן-מרגלית

הייתה פרופסור לפילוסופיה ומדעי החברה בבית הספר לחינוך ובמרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית בירושלים, מתרגמת ופעילת זכויות אדם ישראלית וחברה במועצת האוניברסיטה הפתוחה.

נולדה ב1946 לליזה ולפרופ' דוד תאודור אולמן, רופא נפרולוג שעבד בביה״ח הדסה. גדלה בשכונת רחביה בירושלים וסיימה לימודיה בגימנסיה העברית בשכונה. השתחררה מצה"ל ב1966 בדרגת סגן. לאחר לימודי מתמטיקה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית השלימה תואר שלישי באוניברסיטת אוקספורד ב1973.

לאחר סיום לימודיה שימשה כעמיתת מחקר באוני׳ אוקספורד, במכון ללימודים מתקדמים בברלין ובמכון למחקר מתקדם בפרינסטון. ב1976 הצטרפה כחברת סגל לאוניברסיטה העברית.

ב1996 נתמנתה לראש החוג לחינוך בעברית. ב2005–2008 כיהנה כראש המרכז לחקר הרציונליות. החל מ2008 כיהנה כמנהלת ביה״ס לחינוך.

הייתה פעילה בארגונים שונים: ב1985–1993 הייתה חברה בהנהלת הקרן החדשה לישראל, ובתוך פרק זמן זה ב1988–1992 שימשה סגנית נשיא הקרן. שימשה בשלוש תקופות כהונה שונות יו"ר האגודה לזכויות האזרח בישראל (1993–1994, 1999–2001, 2002–2003), והייתה חברת הנהלת "בצלם".

הייתה נשואה לחתן פרס ישראל הפילוסוף אבישי מרגלית, הייתה אם ל4 והתגוררה בירושלים. אחיה הצעיר, שמעון אולמן, הוא פרופסור למדעי המחשב במכון ויצמן וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. חתן פרס ישראל למתמטיקה ולמדעי המחשב, 2015.

אולמן-מרגלית נפטרה בבאוקטובר 2010 ממחלת הסרטן, בגיל 64.

הפילוסופיה של חקר מגילות מדבר יהודה: ב2006 פרסמה פרופ' אולמן-מרגלית את הספר "Out of the Cave" בהוצאת מאגנס והוצאת Harvard University Press. בספרה היא בוחנת את התאוריות השונות לגבי כותבי מגילות מדבר יהודה מנקודת המבט של הפילוסופיה של המדע.

לפי התאוריה המרכזית כותבי המגילות הם בני כת האיסיים, וחרבת קומראן הסמוכה למערות בהן נתגלו המגילות שימשה את אנשי הכת. היא בוחנת את הנימוקים לתאוריה ומוצאת שזו נולדה "בדרך נס": הראשון שהציע אותה היה פרופ׳ אלעזר סוקניק.

המגילה שהביאה אותו למסקנה הייתה סרך היחד, שהייתה מהראשונות שהתגלו.

האיסיים אינם מוזכרים בשמם במגילות עצמן, אין כל ממצאים בקומראן המוכיחים קשר כלשהו לאיסיים או למערות הסמוכות להן. באותם כלים היא גם בוחנת את התאוריות החולקות על התאוריה המרכזית ומוצאת גם בהן ליקויים.

לדברי אולמן מרגלית "התפקיד שלי אינו להגיד מה נכון ומה לא נכון. הפילוסוף של המדע איננו שופט. תפקידו לחשוף את הלוגיקה של המחקר. הוא איננו חלק מן המדע. הוא רק מתבונן על התהליך המדעי מן הקומה השנייה".

המשורר ישראל אלירז הקדיש לזכרה פרק בספרו "האם צפויה התבהרות" (מוסד ביאליק, 2011; שם הפרק: "זה הזמן ללכת אל עבר הפתוח").

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה