פרופ׳ אליס שלוי

אשת חינוך ישראלית, פעילה חברתית ומחלוצות הפמיניזם בישראל. כלת פרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה 2007. יקירת ירושלים לשנת 1997.

ילידת 1926 בגרמניה, גדלה בבית יהודי אורתודוקסי וציוני. עם עליית הנאצים לשלטון ב1934 היגרה ללונדון, וב1944 למדה ספרות אנגלית בניונהאם קולג' (אנ') בקיימברידג', הקולג' היחיד שהיה פתוח לנשים באותן שנים, הייתה פעילה באגודת הסטודנטים היהודיים, ועמדה בראשה. ב1946 נבחרה לייצג את האגודה בקונגרס היהודי בבזל. למדה 2 תארים בספרות אנגלית ועבודה סוציאלית. בסוף 1949 עלתה לישראל, והשתקעה בירושלים.

בשנות ה50 החלה לשמש כמורה ללשון אנגלית באוניברסיטה העברית, ועשתה זאת במשך 40 שנה. היא קיבלה תואר ד״ר בספרות אנגלית בשנת 1966, והייתה מרצה וחוקרת בכירה. ב1969 נתבקשה להקים את המחלקה לאנגלית באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, ועמדה בראשה במשך 4 שנים.

ב1997, החלה לכהן כרקטור מכון שכטר למדעי היהדות, ב2000 מונתה ליו״ר מועצת המנהלים של המכון, ופרשה מהתפקיד ב-2003.

בשנת 2006 הוציאה לאור במסגרת "שלוי הוצאה לאור" גרסת תקליטור של אנציקלופדיה לנשים יהודיות בעריכתן של פרופ' פאולה היימן מאוניברסיטת ייל ופרופ' דליה עופר מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

ב1975 התנדבה שלוי לנהל את בית הספר התיכוני-דתי לבנות "פלך" בשכונת בקעה בירושלים, שהיה בסכנת סגירה. היא תכננה לעשות זאת באופן זמני עד שיימצא מנהל קבוע, ובסופו של דבר נשארה בו 15 שנים. בבית הספר הנהיגה שלוי חינוך פתוח, המעמיד את התלמידות במרכז. היא הפעילה אותו ברוח הפמיניזם הדתי, והוא גם אחד מראשוני בתי-הספר שדגלו בחינוך דמוקרטי. היא הייתה מחלוצות החינוך הדמוקרטי, ויזמה תוכניות לימוד ושיטות הוראה שהתקבלו עם השנים בבתי ספר רבים בארץ. בין השאר הונהגה ב"פלך" התוכנית הראשונה בלימודי איכות הסביבה, והוא היה מן המוסדות הראשונים לבנות שהנהיג לימודי גמרא. ב1991 הוענק לבית הספר פרס החינוך.

בשנת 1984 ייסדה את שדולת הנשים בישראל, שבראשותה פעלה להפיכת נושא מעמד האישה לחשוב ולמרכזי בדיון הציבורי בישראל. בנוסף לקידום זכויות הנשים, פעלה פרופסור שלוי לאורך שנים לקידום מטרות ציבוריות נוספות. היא הייתה מראשי הפעילות להפרדת הדת מהמדינה ולקידום פלורליזם יהודי בישראל, פעילה בולטת בתחום זכויות האדם (בין היתר כיהנה כחברת הנהלת האגודה לזכויות האזרח ומכהנת כיום במועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל), ועסקה רבות בתחום החינוך ובתחום הרווחה. לצד כל אלה, היא פעילה ברציפות מאז שנות ה-80 לקידום הדו-שיח והשלום בין יהודים וערבים.

בשנת 1986 השיאה משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות; ב1989 קיבלה את אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג על תרומה מיוחדת לקידום זכויות האדם בישראל; ב1997 קיבלה את אות יקירת העיר ירושלים; ב2007 זכתה בפרס ישראל על מפעל חיים בקטגוריה של תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה; ב2009 זכתה בפרס ע"ש פרופסור ישעיהו ליבוביץ; ב2017 קיבלה את פרס בוני ציון על מפעל חיים.

שלוי חברה במועצה הציבורית של ארגון בצלם.

כמחנכת, אליס שלוי הייתה דמות משפיעה בקידום חינוך והעצמת נשים. היא שימשה כמנהלת תיכון פלך, מוסד חדשני המעצים צעירות דתיות בשילוב לימודים אקדמיים קפדניים עם ערכים פמיניסטיים וחשיבה ביקורתית. מנהיגותה של שלוי בפלך העניקה השראה לדור חדש של נשים לעסוק בחינוך ולאתגר את הציפיות החברתיות.

לאורך הקריירה שלה, שלוי הייתה מחויבת לדיאלוג בין-דתי ולטיפוח הבנה בין קהילות דתיות ותרבותיות שונות בישראל. היא פעלה למען זכויותיהם של יהודי אתיופיה ופעלה לגשר על פערים חברתיים ולקדם את ההכללה בחברה הישראלית.

מחויבותה של אליס שלוי לאורך כל חייה לפמיניזם, צדק חברתי ופלורליזם דתי זיכתה אותה בהרבה שבחים והכרה. למסירותה לשיפור מעמד האישה בישראל הייתה השפעה עמוקה, היא סללה את הדרך להגברת השוויון בין המינים ועיצוב מחדש של נורמות חברתיות. קולה והשפעתה של שלוי ממשיכים להוות השראה לאנשים בישראל ומחוצה לה להילחם למען צדק, שוויון והעצמת קבוצות שוליים.

#גיבורה_אחת_ביום #גיבורה_אקטיביסטית

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה