רות ארנון

ביוכימאית מומחית לאימונולוגיה, פרופסור מן המניין במכון ויצמן למדע, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בין השנים 2010–2015 וכלת פרס ישראל למדעי הרפואה לשנת ה'תשס"א (2001).

נולדה בת״א ב1933. ביסודי קפצה כיתה ובגיל 13 החלה לימודיה בגימנסיה הרצליה. חברה בתנועה המאוחדת ורצתה להמשיך לגרעין נח"ל, אולם מפאת גילה לא הסכים הצבא לגייסה. היא החלה ללמוד כימיה באוני׳ העברית. לאחר שנה הצטרפה לעתודה האקדמית, המשיכה לתואר שני בביוכימיה ושירתה כקצינה בצה"ל.

תואר ד״ר ממכון ויצמן ב1960, בנושא תכונות אימונולוגיות של חלבונים. פוסט-דוקטורט עשתה באוני׳ רוקפלר, אז חזרה למכון ויצמן, מונתה לחוקרת בכירה ב1966 ולפרופ׳ מן המניין ב1975. מתפקידיה במכון: ראש המח׳ לאימנולוגיה כימית, מנהלת המרכז לביולוגיה מולקולרית, דיקן הפקולטה לביולוגיה וסגנית הנשיא.

במקביל שימשה בתפקידים ציבוריים בכירים בישראל ובעולם, בהם: נשיאת האגודה הביוכימית הישראלית, חברה בוועדת ההיגוי של ארגון הבריאות העולמי (WHO), וחברה בוועדת מומחים לחומרים ביולוגיים של אונסק"ו, הייתה נשיאת הפדרציה האירופית של האגודות האימונולוגיות, ומזכ"ל הארגון הבינל׳ לאימונולוגיה.

ב1991 מונתה לחברה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ומ1995 ראש החט׳ למדעי הטבע באקדמיה וסגנית הנשיא. ב2000 מונתה לסגנית הנשיא של איגוד האקדמיות למדעים באסיה, ומשמשת גם כיועצת לנשיא המדינה לענייני מדע וטכנולוגיה. 2010-2015 הנשיאה התשיעית של האקדמיה והאישה הראשונה בתפקיד זה.

ארנון היא ממייסדות המועצה המדעית של בריטניה וישראל וב2017 מונתה ליו"ר-משותפת שלה לצד פרופ' לורד רוברט וינסטון. בנוסף, מכהנת כדירקטורית מדעית במכון לביומתמטיקה רפואית שנוסד על ידי צביה אגור.

ארנון פרסמה קרוב ל-400 מאמרים בכתבי עת מדעיים ופרקים בספרים.

עבודתה המדעית עסקה בתחומי פיתוח תרכיבי חיסון מלאכותיים, הכוונה של תרופות וחקר תגובת החיסון נגד הטפיל הגורם לבילהרציה. עסקה במחקר בתחום פיתוח תרופה למחלת הטרשת הנפוצה, שהביא לפיתוחו של קופולימר 1, פולימר סינתטי, שהיה הבסיס לתרופה פורצת הדרך, הקופקסון, המיוצרת ע״י חברת טבע מ1995.

ב1998 זכתה בפרס וולף יחד עם מיכאל סלע, על גילויים מכריעים בתחום האימונולוגיה, בפרט על הראשוניות בשימוש בפוליפפטידים סינתטיים בחקר תורת החיסון, ובפוליפפטידים ליניאריים ומסועפים כאנטיגנים.

נכון ל2023 ממשיכה במחקר בנושא הקשור למחלת האלצהיימר.

ב2007 הונפקה בבורסה לניירות ערך בתל אביב חברת ביונדווקס שעסקה בפיתוח חיסון לנגיף השפעת בהובלת ארנון, ב2020 החברה הודיעה על כישלון מוחלט בניסוי וזנחה את פיתוח החיסון.

הוקרה: פרס רוברט קוך למחקר בתחום הביו-רפואי 1979; פרס חימנס דיאס בספרד 1986; אות לגיון הכבוד הצרפתי 1994; פרס הדסה לרפואה 1997; פרס וולף לרפואה 1998 (יחד עם מיכאל סלע); פרס רוטשילד לביולוגיה 1998; פרס ישראל למדעי הרפואה 2001 (יחד עם מיכאל סלע); תואר ד"ר לשם כבוד מאוני׳ בן-גוריון 2007; עמיתת כבוד זרה באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים 2017; תואר ד"ר לשם כבוד מאוני׳ בר-אילן 2022

מתרומותיה: סיוע לביה״ח איכילוב בהקמת מח׳ פנימית גריאטרית ובחידוש ציוד למערך הקרדיולוגי, תרמה לתזמורת הקאמרטה הישראלית, לאופרה הישראלית החדשה, לעמותת ארתור רובינשטיין ולהקמת המשכן החדיש של מרכז שוורץ/רייסמן, מרכז עירוני ללימודי בגרות בפיזיקה ובכימיה, המשרת תיכונים ברחובות ובנ״צ.

#גיבורה_אחת_ביום #גיבורה_בחזית_המדע

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה