רות בֶּרמן

בלשנית ישראלית, פרופסור אמריטה באוניברסיטת תל אביב, שבה הייתה מופקדת הקתדרה "הלשון לאורך החיים", חברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מ2013, כלת פרס ישראל לבלשנות תשפ"ב (2022) וכלת פרס א.מ.ת לבלשנות (2012).

מחקרה נסב על מורפולוגיה, תחביר ולקסיקון של העברית החדשה, רכישת שפת אם במבט בין-לשוני, התפתחות שפה מאוחרת בשנות בית הספר, התפתחות יכולת השיח הנרטיבי וכישורי הפקת טקסטים מן הילדות לאורך ההתבגרות.

רות אהרונסון נולדה וגדלה בקייפטאון שבדרום אפריקה. סיימה את לימודי התואר ה1 בשפות ובספרות באוניברסיטת קייפטאון, סיימה תואר שני בבלשנות כללית ושימושית באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק ב1964 ואת עבודת הדוקטורט בתחביר העברית החדשה הגישה באוניברסיטה העברית בירושלים ב1973.

עלתה לישראל ב1954. בשנות ה50 וה60 התמקדה בהוראת האנגלית כשפה שנייה, תחילה כמורה בביה״ס התיכון הראשון בבאר שבע ובהמשך כמדריכת מורים לאנגלית בנגב ובאוניברסיטה העברית בירושלים. את לימודי הבלשנות החלה באוניברסיטת אדינבורו על יסוד מענק מטעם המועצה הבריטית (1959-1958).

לימודים אלו מצאו את ביטויים בעריכת מחקר רחב-היקף בנושא הוראת האנגלית בישראל באוניברסיטה העברית בהנחיית פרופ' גינה אורטר. ב1965, עברה לאוניברסיטת תל אביב, בה ריכזה חיבור סדרת ספרי לימוד "אנגלית לדוברי עברית" על יסוד עקרונות הבלשנות הקונטרסטיבית עברית-אנגלית.

פרויקט זה נערך במסגרת החוג לאנגלית, שבה הקימה את המגמה ללימודי לשון בהשראת הבלשנות האמריקנית החדשה. לימים הפכה מגמה זו לחוג עצמאי - החוג לבלשנות.

משנות ה70 עבר מוקד עיסוקה האקדמי לחקר העברית החדשה – במורפולוגיה, בתחביר ובלקסיקון.

בעבודת הדוקטורט חקרה את מגוון השמות הפעליים מנקודת מבט מבנית צרופה. עבודה זו שימשה יסוד לספר בשפה האנגלית על מבנה העברית החדשה (1978) המשמש עד היום מקור חשוב לחוקרים בתחום. כן פרסמה שורה של מאמרים בעברית ובאנגלית על היבטים שונים של העברית החדשה.

עיסוק זה בשפה העברית קיבל תפנית בשנות ה80, עת החלה לעסוק בחקר רכישת העברית כשפת אם, תחום שייסדה כענף מחקר בישראל ומחוצה לה. במסגרת זו חקרה את יסודות הדקדוק והלקסיקון המתפתחים בפי פעוטות דוברי עברית כשפת אם, עבודה שאת יסודותיה פרסמה במונוגרפיה שראתה אור ב1985.

מחקר זה הוביל לפרויקטים בין-לשוניים המשווים את רכישת העברית והתפתחותה למגמות מקבילות בקרב ילדים דוברי שפות אחרות במדינות שונות בעולם. כך, לדוגמה ערכה סדרת השוואות בין רכישת הלקסיקון בעברית ובאנגלית (עם פרופ' איב קלארק מאוניברסיטת סטנפורד).

כן ערכה מחקר רחב-היקף בשיתוף עם הפסיכו-בלשן דן סלובין מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, במסגרתו חקרו כיצד ילדים דוברי שפות שונות, לרבות העברית, מספרים סיפור על סמך ספרון תמונות (1994). עבודה זו שימשה יסוד לבדיקת יכולות הנרטיב כענף מחקר חדש ומרכזי עבור רות ברמן.

בהמשך שימשה חוקרת ראשית של פרויקט בינ״ל במימון קרן ספנסר (בשיקגו), ובו נחקרו יכולת הפקת טקסטים סיפוריים ועיוניים בכתב ובע"פ של תלמידים מגיל ביה״ס היסודי ועד לתיכון ב7 ארצות שונות. פרויקט זה שימש בסיס לפיתוח המחקר ב"התפתחות שפה מאוחרת" מנקודת מבט פסיכו-בלשנית צרופה.

מגמה זו מצאה ביטוי גם בעריכת ספר בנושא בסדרת "טילר" (Trends in Language Acquisition Research) ב2004. היא שוקדת על עריכת אוסף נוסף בסדרה שיוקדש כולו לרכישת העברית כשפת אם לאורך שנות הילדות וההתבגרות.

ב1983 הועלתה לדרגת פרופסור חבר, וב1989 התמנתה לפרופסור מן המניין. ב2004 פרשה לגמלאות כפרופסור אמריטה.

ברמן הייתה נשואה ליצחק ברמן ממושב בית חרות עד מותו, וכיום היא מתגוררת בתל אביב עם בן-זוגה האדריכל יעקב יער, חתן פרס ישראל ופרס א.מ.ת. היא אם לבת.

פרסים והוקרה:

2012: פרס א.מ.ת. לבלשנות.

2013: חברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

2013: דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה

2022: פרס ישראל לבלשנות

חברת כבוד באגודה האמריקנית לבלשנות (ׂLSA).

חברת כבוד באגודה הספרדית לרכישת שפה.

1993-1996 נשיאת האגודה הבינלאומית לחקר לשון הילדים (‏IASCL).

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה