רות עמירן

ארכאולוגית ישראלית, שהתמחתה בארכאולוגיה של העת העתיקה בארץ ישראל. ספרה על הקרמיקה הקדומה של ארץ ישראל היה מיד עם פרסומו לספר יסוד בתחומו, ומאז הוא שומר על מעמדו ככזה. זכתה בפרס ישראל בתחום חקר ארץ ישראל לשנת 1982.

נולדה במושבה יבנאל. היא סיימה את בית הספר הריאלי בחיפה ב1933 וב1939 סיימה את לימודי הארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. היא הייתה נשואה לדוד עמירן (קלנר), חוקר ארץ ישראל וגאוגרף, שזכה בפרס ישראל על תרומתו לגאוגרפיה של ארץ ישראל לשנת 1977.

בתחילת דרכה הייתה מפקחת עתיקות באזור הצפון. החפירה הראשונה שבה השתתפה הייתה ביפו ב1948. ב1951 חפרה בסוסיתא. ב1953 חקרה את הרגמים בדרום מערב ירושלים. בשנים 1955–1957 ניהלה את החפירות בשטח ב' של האתר בתל חצור. ב1961 זכתה בפרס סוקניק על ספרה על הקרמיקה בארץ ישראל.

ב1962 החלה בשיתוף עם יוחנן אהרוני לחפור את המצודה בתל ערד. לאחר גילוי קטע מחומה כנענית פוצלה המשלחת ועמירן התמקדה בחשיפת העיר הכנענית. חשיפה זו נמשכה מעל 30 שנה, והיא ניהלה 18 עונות חפירה במקום.

באותה שנה חפרה גם בתל נגילה והניחה את התוכנית לביתן הקרמיקה של מוזיאון ארץ ישראל ואגף הארכאולוגיה במוזיאון ישראל.

בשנים 1968–1969 חפרה עמירן במגדל דוד בירושלים. ב1979 ניהלה חפירה בבקעת עובדה.

ב1981 זכתה מטעם מוזיאון ישראל בפרס פרשיה שימל על תרומתה לארכאולוגיה של ארץ ישראל.

רות עמירן זכתה בפרס ישראל בתחום חקר ארץ ישראל לשנת 1982. דוד עמירן זכה בפרס ישראל על תרומתו לגאוגרפיה של ארץ ישראל לשנת 1977.

#גיבורה_אחת_ביום #גיבורה_בחזית_המדע

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה