רות תקוע

פעילה חברתית ישראלית שכיהנה כיו"ר ויצו בישראל.

רות תקוע (לבית וידנפלד) נולדה ביאשי שברומניה, וגדלה בבית יהודי מסורתי. היא למדה בבית הספר הצרפתי בבוקרשט. עלתה לארץ ישראל ב1940, בגיל 16, על רקע עליית המשטר הפשיסטי לשלטון ברומניה ופרוץ מלחמת העולם השנייה, והתגוררה בתל אביב.

עם קום המדינה החלה לעבוד במחלקת יח״צ במשרד החוץ, שם הכירה את הדיפלומט יוסף תקוע, והם נישאו ב1951. היא התלוותה אליו בשליחויות בארה״ב, בברזיל ובבריה״מ (1958-1965), ובמסגרת תפקידו כשגריר ישראל באו״ם (1968-1975). מ1975 גרו בעומר, לאחר שנבחר לנשיא אוני׳ בן-גוריון ואח״כ לנגידה.

בתקופה זו החלה להתנדב באיגוד ויצו. ב1980-1984 שימשה יו"ר סניף ויצו בי-ם וב1984–1991 יו"ר ויצו בישראל. במסגרת התפקיד נסעה לגייס כספים מטעם הארגון וביקרה במדינות אירופה, דרא״מ, דרא״פ וארה״ב.

ב1987 נוסד ביוזמתה מוקד חירום טלפוני ראשון מסוגו בישראל לנשים מוכות.

באותה שנה חנך ויצו מוסד ראשון מסוגו לטיפול בנערות במצוקה, אשר לימים נקרא על שמה. לאחר סיום תפקידה כיהנה כגזברית ארגון ויצו העולמי.

היא חלתה במחלת הסרטן והחלימה ממנה, ולאחר מכן התנדבה כפעילה בעמותת "אחת מתשע".

תקוע הייתה חברה בחבר הנאמנים של המרכז האקדמי ויצו חיפה ובחבר הנאמנים של אוניברסיטת בן-גוריון.

נפטרה ב-19 באוגוסט 2013 בבית החולים איכילוב והובאה לקבורה בהר המנוחות, לצד בעלה. הם היו הורים לשני בנים ובת.

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה