דינה ורט

קצינת צה"ל בדרגת אלוף-משנה שכיהנה כקצינת ח"ן ראשית וכשליחה רשמית של מדינת ישראל לחוף השנהב. זוכת אות יקירת ירושלים לשנת 1991.

נולדה במליטופול שבחצי האי קרים בשם דינה סורדין, בת למרדכי סורדין ופאני לבית תרשיש. עלתה לארץ ישראל יחד עם משפחתה ב1919. אביה, שניהל מפעל מלח ברוסיה, היה ממייסדי תעשיות מלח לישראל.

לאחר סיום לימודיה התיכוניים בגימנסיה העברית "הרצליה", החלה ללמוד רפואה בצרפת, אך לא השלימה אותם.

עוד מנעוריה הייתה פעילה בארגון ההגנה, וב1941 התגייסה לצבא הבריטי, בו שירתה במסגרת חיל העזר לנשים, עד ל1946. את שירותה זה בילתה בארץ ישראל ובמצרים, בין היתר בתפקיד מיוחד בחיל הקשר המלכותי. אחרי שחרורה, פעלה בצפון אפריקה במסגרת המוסד לעלייה ב'.

ב1947 נשלחה לארצות סקנדינביה לאיסוף כספים עבור ההגנה. שנה לאחר מכן, עם קום המדינה, הצטרפה כקצינת סעד לחיל נשים (ח"ן) שזה מכבר הוקם, ושירתה לתקופה קצרה עד אשר הושאלה לסוכנות היהודית. שם, שימשה כאחראית לקליטת עלייה מצפון אפריקה, וכן שהתה בשליחות באמריקה הדרומית מטעם ויצו.

לאחר מכן עבדה תקופה מסוימת במחלקה לפריון וייעול של משרד העבודה.

ב1951 שבה לשירותה בחיל הנשים בתור קצינת ח"ן של בית החולים תל השומר, ולאחר מכן כיהנה כמפקדת בסיס ההדרכה לטירוניות, הוא בה"ד 12, משך כ7 שנים.

במאי 1959 מונתה לקצינת ח"ן ראשית (קחנ"ר) בדרגת אלוף-משנה. היא שימשה בתפקידה זה עד אפריל 1964, אז הוחלפה ע״י סטלה לוי.

לאחר שחרורה מצה"ל יצאה לשליחות ארוכה בחוף השנהב, זאת לפי בקשתה של שרת החוץ גולדה מאיר.

בעיר אביג'אן הקימה ורט מסגרת דמוית-ח"ן, שהייתה כעין "שרות אזרחי" לנשים. בסך הכל שהתה ורט בחוף השנהב כ8 שנים, לאחריהן לא שבה עוד למדינה עקב ניתוק הקשרים הדיפלומטיים בינה לבין ישראל (בעטיה של מלחמת יוה״כ). שירותה של ורט באפריקה זכה לשבחים ולהוקרה במשך שנים רבות לאחר עזיבתה.

בשנים שלאחר חזרתה לישראל, השתתפה מעת לעת בפאנלים ובהרצאות, וב1991 זכתה לאות יקירת העיר ירושלים.

ורט נפטרה באוקטובר 1999 ונקברה בבית העלמין גבעת שאול.

ורט הייתה נשואה לד"ר רודולף (רודי) ורט שהיה רופא אף אוזן גרון והשניים התגוררו בסביון. במהלך שירותה כקחנ"ר התגרשו, אך ככל הנראה נישואיהם חודשו בעת שליחותה באפריקה. באותה העת שימש רודולף כמורה בקונגו. לאחר חזרתה מאפריקה, התגוררה בירושלים.

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה