ורדינה שלונסקי

מלחינה, פסנתרנית ועיתונאית. נחשבת למלחינה הישראלית הראשונה.

נולדה במזרח אוקראינה, לטוביה, חסיד חב"ד, ולצפורה בת טוביה וחנה ברוורמן, משפחה יהודית מסורתית ציונית. התרבות והאמנות תפסו מקום חשוב במשפחתה: אביה היה כנר חובב ואמה חובבת שירה. לוורדינה היו שני אחים ושלוש אחיות - אברהם (לימים המשורר הנודע), דב, יהודית, אידה ופניה וגמן שלונסקי.

משפחתה עלתה לא״י ב1921, והיא נשארה בווינה כדי להתפתח כמוזיקאית. היא החלה לנגן בפסנתר בגיל 5, ובבגרותה המשיכה בלימודי הנגינה ב1923–1930 אצל אגון פטרי וארתור שנאבל בביה״ס הגבוה למוזיקה בברלין. שנאבל התפעל מכשרונה כפסנתרנית, אך עודד אותה גם לעסוק בקומפוזיציה.

השתלמה בקומפוזיציה ב1930–1934 בפריז אצל נדיה בולאנז'ה, מקס דויטש ואדגר וארז. ב1934-1937 שהתה בא״י וערכה את מדור השירה והמוזיקה בשבועון החיים הללו. ולאחר מכן שבה לפריז. עם פרוץ מלחה״ע ה2 נמלטה ללונדון שם התפרנסה כתופרת ב"מרקס אנד ספנסר" ומנגינה בפסנתר בבית קפה בכיכר פיקדילי.

ב1944 החליטה לעלות לארץ, אולם לא הצליחה להשתלב בחיי המוזיקה בה, ככל הנראה עקב נטייתה להתבדל מן השאיפה שהייתה אז מקובלת בישראל לגבש סגנון מוזיקלי ישראלי אוריינטלי. יצירותיה בוצעו לעיתים נדירות החל מאמצע שנות ה60 ולא הוצעה לה משרה. היא התפרנסה בעיקר כמורה לפסנתר; על תלמידיה נמנים עדו אברבאיה, בנימין פרל ויהודית כהן.

שלונסקי שלחה כתבות רבות ברוסית לעיתונים "על המשמר" ו"דבר". הן תורגמו בידי אחיה אברהם ועסקו בביקורת מוזיקלית ובתיעוד מפגשים שלה עם בכירי המוזיקה של המאה ה20.

נפטרה ב1990 בתל אביב, בגיל 85, עניה וערירית.

שלונסקי תרמה את ארכיונה ב1987 לספרייה הלאומית. הארכיון כולל את תכתובתה עם מוזיקאים מפורסמים רבים - למעלה מ-300 מכתבים.

יצירתה:

כתבה יותר מ100 שירים, למילים של משוררים שונים, בהם שלום שבזי, ש. שלום, אברהם שלונסקי ונלי זק"ש. היא חיברה גם שירי ילדים למילים של אנדה עמיר-פינקרפלד.

השיר "פואמה עברית", שהיה אופוס 1 שלה ונכתב ב1932 לזכר אביה, זיכה אותה בפרס בפריז, שנועד לנשים בעלות מקצועות חופשיים. אברהם שלונסקי כתב מילים לשיר, שהולחן תחילה ללא טקסט. מחזור השירים, שכלל שיר זה ועוד 5 משירי אברהם שלונסקי הופיע בדפוס ב1933 בשם "תמונות ארץ-ישראליות".

הקנטטה "הודיה", למקהלה מעורבת ותזמורת (1946) בוצעה לראשונה בפסטיבל ישראל 1966. היא נכתבה למילים של אברהם שלונסקי. הקנטטה טונאלית אך יש בה מודולציות מפתיעות.

רביעיית מיתרים מ1948 זיכתה אותה בפרס בארטוק בהונגריה.

ב1935 כתבה סימפוניה, יצירתה הראשונה לתזמורת, וב4–1942 את הקונצ'רטו לפסנתר.שתיהן בוצעו לראשונה רק כ20 שנה אח״כ. את השיר "קרועים אנו" עיבד גיל אלדמע ב4 קולות.

ביצירה סריאלית לתזמורת קאמרית, "אאופוניה" ("נועם מצלול") מ1967 ורדינה שלונסקי מנצלת כל טכניקה אפשרית בנגינה בכלי קשת.

ב1979 עיבדה והרחיבה יצירה זו, שהייתה הראשונה שלה בשיטת השורה, בהרכב המקורי.

ביצירותיה הבאות גילתה העדפה ברורה להרכבים קאמריים שונים, הכוללים לעיתים גם נבל וכלי הקשה. היא חיברה גם יצירות רבות לפסנתר. בישראל זכתה ב2 פרסי אקו"ם על פועלה המוזיקלי - ב1973 וב1984 למפעל חיים.

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה