יעל רום

הבוגרת והטייסת הראשונה בחיל האוויר הישראלי ,בוגרת קורס הטיס ה5. היא שירתה כטייסת דקוטה DC-3. במהלך שירותה השתתפה במבצע קדש, והייתה הראשונה שטסה בטיסה מבצעית מעבר לקווי האויב. הטייסת הראשונה בחברת תעופה אזרחית ישראלית (ארקיע).

ב1950, בעת שהמתינה לקורס מ״פ גדנ"ע ועבדה בחדר האוכל של בסיס הגדנ"ע בשייח מוניס, גילתה מפי 2 טייסים שהדריכו בגדנ"ע אוויר כי ביכולתה להתנדב לקורס טיס. בהצעתם, הצטרפה למבדקי טיס בבסיס תל נוף. רום עברה את המבדקים וסופחה לבית הספר לטיסה, יחד עם עוד 29 גדנ"עים שלמדו במעמד של נספחים.

רק 7 גדנ"עים עברו את השלב המכין והמשיכו לקורס בו טסו במטוסי סטירמן. לאחר טיסת הסולו, נותרו 3, להם הוצע להתנדב לחיה״א. בסיום קורס הטיס צורפה לקורס הסבה למטוסים דו-מנועיים, לקראת שיבוץ כטייסת במטוסי קרב-הפצצה מסוג מוסקיטו. לאחריו הוכשרה כמדריכת טיסה, אז נשלחה להדריך בגדנ"ע אוויר.

במשך חצי שנה ניסתה רום לעבור חזרה לחיל האוויר כטייסת תובלה ונדחתה בתירוצים שונים, עד שעברה. בשנת 1953 הגיעה לטייסת הפילים, טייסת של מטוסי תובלה מסוג דקוטה DC-3 עליהם צברה 1,500 שעות טיסה. לאחר השחרור משירות הקבע, המשיכה רום לטוס בשירות מילואים מלא, גם לאחר שנישאה והפכה לאם.

במבצע קדש (1956), בגיל 24, בהיותה סגן במיל׳, הצניחה רום כוחות ממזרח למעבר המיתלה, במסגרת "מבצע מכבש". היא הייתה טייסת משנה במטוס ה"דקוטה" אשר הוביל את הרביעייה הראשונה, לצד יעקב אבישר. בהצנחה השתתפו עוד 2 נשים: בתיה אורני - הנווטת הראשונה בחיה״א הישראלי ואהליה צמחוני, אלחוטנית.

מן המטוס שהטיסה צנחו רפול, קצין המודיעין שלו ומפקד הפלוגה. 48 שעות לאחר ההצנחה, חזרה כדי לחלץ פצועים. רום שימשה כטייסת גם בהצנחה בא-טור, בה הטיסה כוח צנחנים בפיקודו של מוטה גור לפעולה מעבר לקווי אויב. כמו כן שימשה רום גם כטייסת משנה של המטוס הראשון שנחת בשדה שארם א-שייח'.

לאחר מבצע סיני, ב1957, החלה לעבוד כטייסת בארקיע "בתנאי שהנוסעים לא יתלוננו". היא עבדה בחברה כ3 שנים, הרבה לפני שחברות תעופה מערביות החלו להעסיק נשים כטייסות. ב1962 שוחררה משירות המילואים, חרף רצונה, לאחר שצה"ל גילה שהפכה לאם. נולדו לה 3 ילדים, 2 בנות ובן. במלאת 30 שנה למבצע קדש, התראיינה ל"מעריב" וסיפרה על קורותיה כטייסת במלחמה. מפקד טייסת התובלה ב1956, יעקב אבישר, שרום שימשה כטייסת המשנה שלו, כתב מכתב תגובה בו טען כי כל תפקידה בטיסה היה לחזור על פקודותיו, כי בכל המלחמה לא נגעה כלל בהגאי המטוס וכי צוותה לטוס איתו כיוון שלא חפץ להחליש את צוותי המטוסים האחרים, בשל היות רמתה המבצעית ירודה, מאחר שגויסה במילואים ולא התאמנה עם הצוותים על מתווה המבצע.

יעל ענתה לו כי הטיסה את הרמטכ"ל במשך מספר דקות. אבישר וותיקים נוספים בחיה״א ענו וטענו כי "אם היא לא הייתה אישה - כלל לא היו זוכרים אותה".

ניהלה את אידורום, מדע וטכנולוגיה בע"מ, הייתה יו״רית ועד השכונה, והייתה פעילה גם בנושא אנטנות סלולריות. בשנות ה70, ניהלה את היחידה לקידום סטודנטים בטכניון, שהייתה אחראית על סיוע לסטוד׳ בעלי צרכים מיוחדים הנובעים ממוגבלויות / משירות מילואים ממושך, כמו גם על קידום סטו׳ משכבות חלשות.

את שנותיה המאוחרות הקדישה לקידום נשים בישראל. היא יזמה את פרויקט נעל"ה (נערות ללימודי הנדסה), במסגרתו אותרו נערות בעלות יכולת במדעים בגיל חטה״ב ולימודיהן בתחומים אלה תוגברו במטרה להביאן לבחור במסלול בגרות הכולל לימודי פיזיקה ומתמטיקה בהיקף של 5 יחידות לימוד.

שיטת התגבור כללה גם התמודדות עם דימוי עצמי נמוך, בין היתר דרך שינוי סטיגמות שלעיתים קיימות אצל הורים ואצל מורים בקשר ליכולת מתמטית פחותה של נשים. מטרתה של רום לא הייתה רק עידוד נשים לכיוונים טכנולוגיים, כי אם עידוד נשים להובלה ומנהיגות באופן כללי.

רום מונצחת ברחובות על שמה בפתח תקווה ומזכרת בתיה. בפ״ת נמצא גם מרכז מסחרי "רום" על שמה. בהרצליה קיימת כיכר תנועה המנציחה אותה, ברמת השרון ובהוד השרון הוקמו בתי ספר יסודיים על שמה ובעפולה נקרא על שמה גן ילדים ורחוב הסמוך לו.

#גיבורה_אחת_ביום #גיבורה_בחזית_הקרב

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה