רבקה כרמי

גנטיקאית ורופאת ילדים ישראלית, פרופסור לרפואה ולגנטיקה. כיהנה כנשיאה ה6 של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2005–2018) האישה הראשונה בתפקיד ודקאנית הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2000–2005) האישה הראשונה בתפקיד.

נולדה וגדלה בזכרון יעקב, שירתה כקצינה בצה"ל (סרן) וכיהנה כמפקדת קק״צ של העתודה האקדמית. במלחמת יום הכיפורים השתתפה בהקמת היחידה לאיתור נעדרי צה"ל.

לאחר שחרורה החלה בלימודי תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובהמשך עברה ללימודי רפואה בביה״ס לרפואה של האוניברסיטה.

התמחתה ברפואת ילדים, פגים ותינוקות בבית החולים סורוקה בבאר שבע, והמשיכה בהתמחות בגנטיקה רפואית בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד בארצות הברית.

ניהלה את המכון הגנטי במרכז הרפואי-אוניברסיטאי סורוקה, שבמסגרתו הייתה מעורבת במחקרים רבים ובפרויקטים שונים למניעת מחלות תורשתיות בקרב האוכלוסייה הבדואית, לקחה חלק בהקמת יוזמות בתחום הביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ושימשה כמ״מ יו"ר המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב.

בגיל 45 מונתה לפרופסור מן המניין בבן-גוריון, מילאה תפקידים שונים בביה״ס לרפואה, בהם סגנית דקאן לענייני סטודנטים. מ1995 מחזיקת הקתדרה ע״ש קרן קרייטמן לגנטיקה פדיאטרית. 2000–2005 שימשה כדקאנית הפקולטה למדעי הבריאות באוני׳, ובמהלכן נבחרה לכהן כיו״ר איגוד דקאני בתיה״ס לרפואה בישראל.היא האישה הראשונה שנבחרה לתפקיד זה בישראל (רק 5 שנים מאוחר יותר נבחרה אישה לתפקיד דומה בארה״ב).

ב2005 נבחרה לנשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, ובכך הייתה לאישה הראשונה שנבחרה לעמוד בראש אוניברסיטת מחקר בישראל. במאי 2014 נבחרה לקדנציה שלישית בתפקיד. ב2010–2012 כיהנה כיו״ר ור"ה.

ב2013 מינתה שרת המשפטים ציפי לבני את כרמי לכהן בוועדת ריבלין, בראשות המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס אליעזר ריבלין, שתפקידה לבחון החלת הסדר פיצוי מיוחד על עובדי הקריה למחקר גרעיני בדימונה שחלו בסרטן בעת חשיפתם לקרינה מייננת במהלך עבודתם.

ב2014 מונתה לחברת הוועדה לבחינת תקציב הביטחון ("ועדת לוקר"), שהגישה המלצותיה ביולי 2015. פרופ' כרמי היא ממייסדי המועצה המדעית של בריטניה וישראל, ופעלה כיו"ר-משותפת שלה בשנים 2010–2017 לצד פרופ' ריימונד דווק.

פעלה לקידום מעמד הנשים בכלל, ובאקדמיה וברפואה בפרט. ב2011 כיהנה כיו"ר הוועדה (צוות כרמי) לקידום וייצוג נשים במוסדות להשכלה גבוהה של המל"ג, וב2015 כראשת צוות המשימה של ההסתדרות הרפואית בישראל לבדיקת מעמד הנשים ברפואה.

סיימה את תפקידה כנשיאה בסוף 2018.

ב-2020 הצטרפה להתארגונות "מועצת החרום הציבורית למשבר הקורונה" (מח"צ) ומתחה ביקורת על חיסון ילדים נגד קוביד-19 שלטענתה מטרתו להגן על מבוגרים.

ב-2020 הצטרפה לועד המנהל של סיינסאברוד - ארגון המדענים הישראלים בחו"ל (עמותה) וב2023 מונתה ליו"ר הועד המנהל של הארגון.

מחקריה התמקדו בעיקר באפיון הביטויים הקליניים והבסיס המולקולרי של מחלות גנטיות בקרב האוכלוסייה הערבית-הבדואית בנגב. לכרמי למעלה מ150 פרסומים בגנטיקה רפואית. מחקרה כלל זיהוי של 12 גנים חדשים ותיאור של 2 תסמונות חדשות, אחת מהן אף קרויה על שמה - "תסמונת כרמי".

פרסומה האקדמי הראשון (1977) תיאר הצטברות פחמן דו-חמצני בעריסות ילודים ומתקני ראש (hoods) לאספקת חמצן לתינוקות, בקשר אפשרי לתופעת המוות בעריסה. פרופ' כרמי הייתה מעורבת בפרויקטים שונים למניעת מחלות תורשתיות בקהילה הבדואית ובפרויקטים לקידום השכלת נשים בקרב אוכלוסייה זו.

פרסים ותוארי כבוד:

2001 – פרס על מפעל חיים – ארגון ית"ד - ילדי תסמונת דאון

2002 – (Award for Peace from the Canada International Scientific Exchange Program (CISEPO

2003 – פרס על הישגים ברפואה – עיריית באר שבע

2008 – פרס הוקרה על הישגים יוצאי דופן – ארגון נשות הדסה

2009 – אות יקיר החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה (חיפ"א - IAPA)

2010 – תואר עמית כבוד – המרכז הבינתחומי הרצליה

2013 – תואר דוקטור לשם כבוד – אוניברסיטת דלהאוסי שבקנדה

2015 - ״עמיתת פול האריס״, רוטרי

2015 – אות "מפקדת במסדר האימפריה הבריטית" – תואר כבוד בשם המלכה אליזבת השנייה

2016 - 100 יהודים זוכי פרסים, The Algemeiner

2017 – יקירת באר שבע

2019 – תואר דוקטור לשם כבוד – אוניברסיטת ברנדייס במסצ'וסטס, ארה״ב.

2020 - פרס לנדאו

ב2023 הקימה שדולה להחזרת מדעניות ומדענים לישראל.

#גיבורה_אחת_ביום

#גיבורה_בחזית_החינוך

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה