רות כ״ץ
- 4 בינו׳ 2024
- זמן קריאה 3 דקות
פרופסור אמריטה בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. כלת פרס ישראל לשנת תשע"ב (2012) בתחום חקר התרבות, האומנות והמוזיקולוגיה.
רות טוֹרגוֹבניק ילידת גרמניה 1927. ב1934, לאחר עליית הנאצים לשלטון, עלתה המשפחה לא״י והתיישבה בת״א. לאביה היו 2 בתי מלון קטנים בעיר.
בוגרת הגימנסיה הרצליה, והשתתפה במלחמת העצמאות כחברה במחתרת "ההגנה".
ב1950 נשלחה לניו יורק מטעם הסוכנות היהודית, לשמש מדריכה לתנועת סטודנטים ציונית.
בעודה שם למדה באוניברסיטת קולומביה בה סיימה תואר ראשון בשנה אחת ו2 קיצים ונבחרה למסדר המצטיינים (Phi Beta Kappa).
בשהותה בארה״ב הכירה את אליהוא כ"ץ, שהיה אז סטודנט לתואר מתקדם באוניברסיטת קולומביה, ובספטמבר 1951 נישאה לו.
ב1956 סיימה תואר שני, שבמהלכו (1956) נבחרה כ"עמיתה אוניברסיטאית" (University Fellow), וב1963 קיבלה תואר דוקטור. עבודת הדוקטורט עסקה בעלייתה של האופרה ובקשר בין מוסד האופרה לבין המהפכה המדעית.
עם שובה לישראל לראשונה, לימדה ב1956–1958 בסמינר הקיבוצים אורנים.
ממייסדי החוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית ב1963, שם במשך השנים עלתה מדרגת מרצה עד לפרופסור מן המניין, וב1995 פרשה לגמלאות כפרופסור אמריטה.
כ"ץ שימשה כמופקדת על הקתדרה ע״ש עמנואל אלכסנדר למוזיקולוגיה. ביחד עם פרופ' דליה כהן ייסדה את המעבדה לאתנומוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית.
ב1989 הקימה את אמירים – התוכנית למצטיינים באוני׳ העברית, והייתה מנהלתה הראשונה.
כיהנה כעורכת המוזיקה של האנציקלופדיה העברית (מכרך ו' עד הסוף). שהתה בשבתונים במכון למחקר מתקדם בברלין, בבלג'ו שבאיטליה, במכון אננברג למדעי היהדות בפילדלפיה ובמכון ללימודים מתקדמים באוני׳ סטנפורד.
ב1988 הוזמנה לשאת הרצאה בסדרת ההרצאות היוקרתית לזכרו של פרופ' פול לזרספלד באוניברסיטת קולומביה. ב2008 נערך קולוקוויום בינלאומי באוניברסיטה העברית בנושא Interdisciplinarity and the Advancement in the Arts and Sciences לכבודה כחלוצה וכמקדמת את המחקר האינטרדיסציפלינרי.
פרופ' רות כ"ץ היא כלת פרס ישראל למחקר מוזיקלי לשנת ה'תשע"ב יחד עם פרופ' דליה כהן. בעלה, אליהוא כ"ץ, היה חתן פרס ישראל גם הוא, ולזוג שני בנים. אחיה, אפרים טורגובניק, הוא פרופסור למדעי המדינה ולשעבר סגן ראש עיריית תל אביב.
מחקריה:
המבנה וההגות המוזיקליים:
הבדלת המוזיקה המערבית לפני ואחרי שנת 1600 במובנים סוציולוגיים ותרבותיים. קישרה בין עליית האופרה לסוגות של הספרות האיטלקית, והקבילה בין הגישה הניסויית של חלוצי המדע להופעת פרדיגמה אסתטית מוזיקלית חדשה שהיוותה את שיא "הניסויים" המתמשכים בכוחות המוזיקה.
Contemplating Music
אנתולוגיה הממפה רעיונות עיקריים ממאות שנות הגות פילוסופית על המוזיקה, ומנתחת אותם תוך התייחסות למצב האמנות באותה עת, סקירה מקיפה של מטפיזיקה והיסטוריה, מדעי הטבע והחברה. בוחנת את הזיקה בין הופעת הרעיונות האסתטיים לעיצוב הסגנונות והפרקטיקות המוזיקליות.
היווצרות כתב התווים:
קישור התאוריה של נלסון גודמן אודות כתב התווים עם התהליך ההיסטורי שהצמיח למעשה את התיווי המוזיקלי במערב, כלומר את העברת הצליל לכתב. זאת בניסיון לחשוף את המחשבה העומדת במרכזה של היצירה המוזיקלית במערב.
Tuning the Mind ו-The Arts in Mind
ההגות הנעוצה ביצירת שפת המוזיקה "הקלאסית" במהלך המאות ה17 וה18 מפרספקטיבה כפולה של קבוצת אינטלקטואלים בריטים בני התקופה ושל המדעים הקוגניטיביים המודרניים. המוזיקה מנותחת במרכיבי הסגנונות, וביחס ל"אמנויות אחיות" בנות הזמן.
A Language of It's Own: Sense and Meaning in the Making of Western Art Music
סקירת התפתחות המוזיקה המערבית באלף השני לספירה לאור התפתחות הרעיונות במערב: איך המוזיקה המערבית "חושבת על עצמה", "מודעת" לטכניקה, יוצרת משמעות ומנהירה את עצמה לאור נסיבות חברתיות ותרבותיות משתנות.
המזרח התיכון
The Israeli Folk Song: A Methological Example of Computer Analysis of Monophonic Music
במונוגרפיה זו (1977) טיפלה כ"ץ ביחד עם דליה כהן בהתפתחות השיר הישראלי לפני קום המדינה על ידי יישום מתודולוגיות חדשות לאנליזה של מוזיקה מונופונית.
Palestinian Arab Music
העקרונות המנחים את המוזיקה הערבית העממית בישראל. מסורת אימפרוביזטורית המשלבת את ה"מקאם" – בסיס בתאוריה המוזיקלית הערבית – עם מאפייני הטקסט. מדגים זאת תוך בדיקת גורמים מוזיקליים וחוץ מוזיקליים הכוללים גם את אפיוני המבצעים בהקשרם הסוציו-חברתי תרבותי.
The Lachman Problem: An Unsung Chapter in Comparative Musicology
המוזיקולוג רוברט לחמן, אחד מחלוצי המחקר האתנומוזיקולוגי - שגלה מגרמניה בשנות ה30 והתקבל לאוניברסיטה העברית. הספר מבוסס על ארכיב לחמן שבספריה הלאומית החושף את קשיי הקבלה משני הצדדים.
מחקרים נוספים:
כ"ץ עסקה גם בנושאים של מהימנותה של מסורת שבעל-פה; בתופעת המנייריזם כאינדיקציה לשינוי חברתי ותרבותי ובתופעות של אקולטורציה וסינקרטיזם.
מלוגרף:
מכשיר אלקטרוני שפיתחה כ"ץ ביחד עם דליה כהן שמתעתק ומנתח מוזיקה חד־קולית שמועברת בעל פה ורושם גובה ועוצמה של קול בצורה גרפית. המכשיר שימש אותן בעבודה על הספר Palestinian Art Music ובעבודות רבות אחרות.

תגובות