רחל אדרי

רחל הערימה על מחבלים שחדרו לביתה ב7.10.23 בקור רוח, בתושייה רבה ולא פחות מכך, בהומור. היא הושוותה לגיבורות מקורות עמנו כיעל ויהודית אשר פיתו והערימו על מצביאים דגולים ובכך הביאו ישועה לעמן.

נולדה וגדלה באופקים, בת להורים שעלו מאיראן. היא גדלה בבית קשה יום עם 12 אחים. בגיל 12 כבר עבדה בניקוי חדרי מדרגות כדי לעזור בפרנסת המשפחה, ובכיתה י"א נאלצה לפרוש מבית הספר. בעוד שרוב חברותיה נישאו כבר בגיל 18, היא התעקשה להתגייס ושירתה בטייסת 102 בתור פקידה טכנית.

בגיל 24 נישאה לדוד, נהג משאית (היום בפנסיה), והם הביאו לעולם 3 ילדים: חנית, אביתר שמשרת כקצין במשטרה, וטל שגם הוא שוטר.

בגיל 23 החלה לעבוד בשק"ם בבסיס צאלים, שבו היא עובדת עד היום – כבר 42 שנה. מוכרת בתור "האמא של החיילים". ביוני האחרון קיבלה אות הצטיינות על מסירותה רבת השנים, בטקס שנערך בבית הנשיא.

בשבת של ה7.10.23 תכננה לחגוג לבעלה יום הולדת.

במקום זה, לאחר שחזרה עם בעלה לדירה מהמיגונית, פרצו אליה 5 מחבלים שברחו מהמשטרה דרך החלון. השוטרים, ובראשם יחידת החילוץ, עמדו בפתח הבית כשהם מנסים במשך שעות ארוכות לנהל משא ומתן עם החוטפים, בזמן שבני הזוג כלואים בקומה העליונה.

במשך שעות ארוכות רחל שוחחה עם המחבלים על חייהם (״חוץ מלהיות שהידים, מה עוד אתם עושים?״), שרה להם, חבשה אותם, האכילה אותם ובסופו של דבר הערימה עליהם וסייעה למבצע חילוץ מוצלח. במבצע החילוץ לקח חלק בנה השוטר אביתר, שאת הקשר שלה אליו הסתירה מהמחבלים.

רחל עשתה זאת בדרך (נשית) מעט שונה. בראיון איתה אמרה: "חלק מזה נבע מהרצון שלי לשחד אותם, אבל חלק מזה נבע מהטבע שלי. אני רגילה תמיד לארח ולכבד אנשים (...) בשלב מסוים אפילו שכחתי לרגע שהם מחבלים.״

רחל שברה פרדיגמות. היא שברה את מערכת היחסים המובנית של 'מרצח וקורבן'. היא שברה את הניכור. היא עשתה זאת בכח ההוויה האימהית שבה. זו האנושית, המורכבת, הנוכחת ברגע. זהו כח שהרבה סכסוכים מרים ומתמשכים בעולם נפרצו דרכו, ועדין זוכה למעט מדי הערכה ועידוד.

היא פנתה משורש האנושיות שבה לשורש האנושיות שבמחבלים וקנתה בכך את אמונם.

עוצמתה של רחל לא שורה רק בכך שעשתה שימוש באופני הכנסת האורחים של התרבות הערבית והשפה אותם הכירה, אלא בכך שחשפה את המחבלים, באותו רגע מצמית לדמיון, שבינם לבינה ולקרבה התרבותית ביניהם.

והמחבלים נענים לה - 'את מזכירה לי את אמא שלי' אמר לה אחד מהם.

"אמרתי לו, 'אני באמת כמו אמא שלך. אני אעזור לך, אני אטפל בך. מה אתה צריך?'.

(...) ניסיתי ליצור פיוס בינינו. 'חבל שאנחנו כל הזמן רבים. בואו נחיה בשלום, במקום שאצלכם כל הזמן נהרגים ואצלנו כל הזמן נהרגים'.

#גיבורה_אחת_ביום

#גיבורה_בחזית_הקרב

הגיבורה בטוויטר