top of page

דינה זילבר

  • 23 בינו׳ 2024
  • זמן קריאה 4 דקות

עורכת דין ישראלית. בין השנים 2012–2020 הייתה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני משפט ציבורי-מינהלי. קודם לכן שימשה כפרקליטה בכירה במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.


ילידת לטביה, עלתה עם משפחתה ב1972, וגדלה בחולון. שירתה בצה"ל כמש"קית חינוך, הסברה וידיעת הארץ, ביח׳ ההסברה של ביה״ס לפיתוח מנהיגות בצה"ל.


סיימה 2 תארים במשפטים באוני׳ ת״א, עם עבודת מוסמך על "ייצוג אינטרסים מגזריים בגופים מנהליים". ב1991-92 הייתה יו"ר מועצת הסטודנטים של הפקולטה.


ב1992-94 הייתה עוזרת פרלמנטרית של ח"כ אליעזר זנדברג. החלה את דרכה במשרד המשפטים כמתמחה של מני מזוז.


עבדה 16 שנים כפרקליטה במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה וייצגה את המדינה בכ-1,600 עתירות, ביניהן: הסדר הטיעון עם משה קצב, מיגון בתיה״ס בשדרות ופסילת הסרט "ג'נין ג'נין".


ב2012 מונתה לתפקיד משנה ליועמ״ש. שימשה בתפקיד עד דצמבר 2020. בתפקידה הייתה מופקדת על ייעוץ לעבודת הממשלה וגופי הביטחון, דיני הגירה, מאבק בהדרת נשים; שלטון מקומי ועוד. תחילה הייתה מופקדת גם על הייעוץ בנושא יהודה ושומרון.


בנובמבר 2020, כחודש לפני סיום תפקידה כמשנה ליועץ, נאמה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומתחה ביקורת חריפה על הממשלה והליכוד, תוך האשמתן ב"פייק מנהיגות". נציב שירות המדינה פנה ליועץ ואמר שעברה על התקשי"ר ושהוא רואה את הדברים בחומרה רבה. מנדלבליט החליט לא לפתוח בהליך משמעתי נגדה.


בעקבות דו"ח מבקר המדינה בעניין העברת תקציבים ממשלתיים לחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית, הוציאה חוו״ד השוללת העברת התקציבים, בנימוק שהאצלת סמכויות המדינה בתחומי ההתיישבות באופן גורף לחטיבה, גוף לא ממשלתי שאינו כפוף למנגנוני איזונים ובלמים כנדרש מגופים שלטוניים, אינה חוקית.


ביולי 2015 ננזפה ע״י שרת המשפטים, איילת שקד, בשל פרסום חוו״ד המתנגדת לה״ח של ח"כ בצלאל סמוטריץ' להסדרת מעמדה החוקי של החטיבה להתיישבות, שאושרה בוועדת השרים לחקיקה. בתגובה פרסם היועמ״ש, יהודה ויינשטיין, כי פעלה כדין. בעקבות זאת נוספו בחוק מגבלות בתחום הפיקוח והבקרה על החטיבה.


ב2014 מונתה ע״י היועמ״ש להוביל צוות שבחן דרכים לחיזוק שלטון החוק וטוהר המידות בשלטון המקומי. מהמלצותיו: קירוב הנורמות החלות על השלטון המקומי בתחום המכרזים לנורמות הקבועות בשלטון המרכזי ושיפור בהליכי מינוי כוח-האדם המועסק ברשויות המקומיות, כך שמכרזי כ״א יהיו זמינים גם באינטרנט.


המחלקה בראשה הסדירה את השימוש בכלי של הבטחה מנהלית והובילה את הרחבת סמכויות בתיהמ״ש לעניינים המנהליים. בנוסף קידמה תיקון לחוק שהסמיך את ביהמ״ש לעניינים מנהליים בירושלים לדון בהחלטות רשויות הפועלות באזור יו״ש, בנושאי תכנון ובנייה, כניסה ויציאה מאזור יו״ש וחופש המידע.


זילבר ביטלה החלטות של ראש מנהלת השירות הלאומי שר-שלום ג'רבי, השר האחראי על המנהלת אורי אריאל ושר האוצר יאיר לפיד, לבטל הקצאת תקני שירות לאומי לארגונים "בצלם" ו"האגודה לזכויות האזרח", בנימוק שההחלטות לא נעשו על בסיס קריטריונים שוויוניים ובהליך מנהלי תקין.


זילבר כתבה חוות דעת בעניין איסור התערבות בתכני תחנת הרדיו גלי צה"ל וחוות דעת בנוגע ליוזמה להעברת גלי צה"ל למשרד הביטחון תוך קביעת מנגנונים שיבטיחו את חופש העיתונות ואת עצמאות התחנה מפני התערבות ממשלתית.


מונתה לאחראית על יישום דוח של ועדה שמינה היועמ״ש וינשטיין בנושא הדרת נשים מן המרחב הציבורי בישראל.


היא התערבה גם במקרים שבהם גופים ציבוריים ערכו כנסים ואירועים תוך הפרדה מגדרית, או ללא השתתפות נשים, ובמקרים בהם שלטי צניעות הוצבו בכניסה לאתרים שאינם אתרי דת.


למועצה להשכלה גבוהה שלחה תלונה על כך שאוני׳ בר-אילן מנעה שירת נשים בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה. בספטמבר 2016 שלחה מכתב לעיריית ת״א, לפיו אסור היה לה להתיר את האירוע "מרימים לכיפור" שעמותה ביקשה לקיים בכיכר רבין, לאור הכוונה למנוע מנשים לשיר בו, והאירוע בוטל.


בתגובה לשאילתה שהגיש ח"כ משה גפני ענתה שרת המשפטים איילת שקד שזילבר פעלה בחוסר סמכות במקרה זה ושאין לה סמכות לבטל אירועים לא ממשלתיים שבהם יש הפרדה מגדרית. שקד גם שוחחה עם היועמ״ש מנדלבליט, שהורה למשנים ליועמ"ש כי חוות דעת בנושאים רגישים ובנושאי דת ומדינה ייעשו רק בתיאום עמו.


בסוף אוגוסט 2017 צמצמה הממשלה את סמכויותיה בנושא מגדר והעבירה אותן למשרדי הממשלה העוסקים בנושא. עם זאת, היועץ המשפטי לממשלה הודיע שזילבר תמשיך לשאת באחריות מטעמו, "לטיפול בהיבטים המשפטיים העקרוניים הקשורים בנושא".


בינואר 2017 החליטו שרת המשפטים שקד והיועמ״ש מנדלבליט לבטל את התחום הנפרד של יו״ש במשרד המשפטים, שבו הייתה זילבר אחראית על האכיפה, ובכך צמצמו את סמכויותיה.


ב12.2017, בכנס ציבורי לפרישת השופט אליקים רובינשטיין, זילבר מתחה ביקורת על מדיניות שרת המשפטים שקד: "את דרכי השלום של אלי החליפו מסילות לעבר המשילות. זוהי רוח הזמן, צו השעה, כיוון הנסיעה שמסומן על כל השלטים המורים. אך המצפנים הישנים מפעם עדיין מתעקשים להתיישר אל עבר כוכב הצפון".


בעקבות דבריה זומנה לשיחת הבהרה והורו לה להפסיק למתוח ביקורת פומבית על הדרג הפוליטי הנבחר.


בנובמבר 2018, במהלך דיון בכנסת על תיקון לחוק התרבות והאמנות, מתחה ביקורת על התנהלות הממשלה: ”אנחנו משתנים והארץ שינתה את פניה. הימים אינם פשוטים והם מביאים אתם לא רק חוקים חדשים אלא גם מילים חדשות - משילות, נאמנות, התגברות. שיח לעומתי פוצע, מצלק את הרקמה החברתית המשותפת, מסמן ומתייג. מי לנו, מי לצרינו. ואם יש מי שנאמן, אז יש גם מי שבוגד? גיס חמישי? הבו לנו יועמ"שים צייתנים, אמנים מסורסים, תקשורת מרוסנת, עם ממושמע, מחונך, שחשיבתו אחידה”.


בתגובה אמרה שקד כי זילבר חצתה כל גבול, וכתבה ליועמ״ש שזילבר מקדמת את עמדותיה הפוליטיות האישיות במקום את מדיניות המשרד, בניגוד לתקשי״ר. היא הוסיפה שזילבר אינה רשאית להגיע לממשלה / לכנסת כנציגת משרד המשפטים, ושהיא מצפה שתתפטר.


מנדלבליט נזף בה, אך החליט שתחזור לייצג את עמדתו לאחר תיאום עמדות איתו. בפועל, לא חזרה ליצג את הממשלה בכנסת באותו מושב.


לאחר פרישתה משירות המדינה החלה לשדר תוכנית ראיונות שבועית בגל״צ בשם "מילים ומשפטים עם דינה זילבר". מרואייניה הראשונים היו כלת פרס ישראל מרים פרץ והסופר אלי עמיר.


במאמר שפרסמה ב2017 כתבה זילבר:

”אנחנו משרתי הציבור ולא קונסיליירים של השלטון. אנו מחויבים לשליחות ציבורית ועשייה מתוך תפיסת נאמנות של הציבור, ולא שיקוף אינטרס נקודתי גרידא של שר או מנכ"ל”.


פרסים והוקרה:

2017 - פרס "נשים בחזית 2017" בקטגוריית ממשל ופוליטיקה של אתר סלונה

2018 - אות הוקרה ע"ש עו"ד ליאון צ'רני של פורום דבורה: נשים במדיניות חוץ וביטחון לאומי

2019 - פרס מגן השקיפות מעמותת שקיפות בינ"ל ישראל יחד עם הפעילה החברתית עו"ד אינסאף אבו שארב.

2020 - פרס גורני יחד עם עו"ד איל ינון; זכייה בתואר אבירת איכות השלטון בקטגוריית הרשות המבצעת של התנועה לאיכות השלטון.


פעילות ציבורית:

2000 - נציגת פרקליטות המדינה בפורום למעמד האישה במשרד המשפטים

2002–2005 - חברת אקדמיה של פרס התיאטרון הישראלי

2004–2005 - חברת תת-הוועדה לענייני חקיקה בחינוך של כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך (ועדת דוברת)

2005 - ממונה על איכות השירות בפרקליטות המדינה

2005–2012 - חברות במועצה לביקורת סרטים

2015 - ר״צ לטיוב השמירה על הסוד הביטחוני (התמודדות עם תופעת שיח בכירים לשעבר עם סופרי צללים)


פוסטים אחרונים

הצג הכול
מרים נאור

שופטת ישראלית. כיהנה כנשיאה ה11 של ביהמ״ש העליון, כמשנה לנשיא ביהמ״ש העליון, וכשופטת בית המשפט העליון. שימשה יושבת ראש ועדת הבחירות...

 
 
 
רות רונן

שופטת בית המשפט העליון. לפני כן כיהנה כשופטת במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב. ילידת ירושלים, 1962, בת לעיתונאי יורם רונן ולאשת...

 
 
 
רות גַּבִיזוֹן

פרופסור, ומופקדת הקתדרה ע״ש חיים כהן לזכויות האדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, מראשוני האגודה לזכויות האזרח בישראל ונשיאתה, מייסדת...

 
 
 

תגובות


תודה

© 2023. Powered and secured by Wix

אשמח לשמוע על גיבורות נוספות

ישנן אינספור דמויות מופת, ורבות מהן נוספות לאתר כל הזמן.

  • Grey Twitter Icon
bottom of page