מרים גלָזֶר-תעסה

מחנכת ואשת ציבור ישראלית, שכיהנה כחברת הכנסת מטעם הליכוד, וכסגנית שר החינוך, התרבות והספורט.

נולדה בשם מרים תעסה ב1929 בחוביש שבתימן, למשפחה שומרת מסורת, בתם של שרה ויששכר תעסה. ב1934 עלתה לארץ ישראל עם משפחתה וגדלה בשכונת נווה צדק בתל אביב. למדה בביה״ס לבנות ולאחר מכן בגימנסיה הדתית "תלפיות". ב1945, בעודה תלמידת תיכון, החלה לפעול בהגנה,

אולם עברה לאצ"ל לאחר חצי שנה. תחילה פעלה בחת"ם (חיל תעמולה מהפכני) ועסקה בתעמולה וגיוס חברים חדשים לארגון ולאחר מכן צורפה לח"ק (חיל הקרב) ובמסגרתו השתתפה בניסיון להחרים כסף מבנק ברקליס ברחוב אלנבי בתל אביב. שימשה גם כמפקדת בארגון.

עם סיום לימודיה החלה ללמוד בסמינר לוינסקי, אך כעבור שנה, ב1948, נשלחה להשתתף במערכה על ירושלים במלחמת העצמאות. עם שובה ב1949 הייתה למדריכה וחברת הנציבות הארצית של בית"ר (1950–1955) וכן בארגון בני אצ"ל עד שהתאחד עם בית"ר. ב1955 שירתה רק תקופה קצרה בצה"ל מפאת נישואיה.

מ1950 ועד בחירתה לכנסת ב1981 הקדישה את זמנה לחינוך. היא החלה לעבוד כמורה בבתי״ס בסביבות ת״א, ובמשך כ30 שנה (1980-1951) פעלה כמחנכת בכפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי בבאר יעקב, שאותו גם ניהלה לסירוגין.

ב1973 השלימה תואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים וב1975 תואר שני בבית המדרש לרבנים באמריקה (הסמינר התאולוגי היהודי). מ1976 עבדה במקביל כמרצה למקרא בסמינר לוינסקי. כיהנה כיו"ר נשי חרות.

לקראת הבחירות לכנסת ה10 ב1981, התמודדה בבחירות הפנימיות של תנועת החרות, ונבחרה לרשימת הליכוד וכן לתפקיד ח״כית, ומונתה לסגנית שר החנת״ר והספורט. פעלה להנחת הוראת השואה בתוכניות הלימוד, בתגבור לימודי היהדות בבתיה״ס ובהנחת מורשת יהדות תימן וצפון אפריקה ותרומתם לציונות וליישוב א״י.

במהלך כהונתה עוררה דיונים ציבוריים בנוגע לחופש הביטוי והיצירה. ב1984 נבחרה לכנסת ה11 וכיהנה כיו"ר ועדת העלייה והקליטה, מטעמה לקחה חלק בקליטת העלייה מאתיופיה. בין 1983–1988 עמדה בראשות ועדה בין-משרדית אשר מונתה ע״י שר החינוך דאז, זבולון המר, לבדיקת נושא הכתות בישראל.

כמו כן הייתה יו"ר קרן לב"י.

נודעה בביקורתה השמרנית, בזמן כהונתה כסגנית שר החינוך, התרבות והספורט, על יצירות אמנות שחרגו לדעתה מהמקובל לתקופתן. לאחר פרסום שירהּ של יונה וולך "תפילין", ביקרה גלזר-תעסה את וולך בחריפות וכינתה אותה "בהמה מיוחמת".

לאחר שהצגתו של חנוך לוין, "יסורי איוב", עלתה על הבמה, טענה כי המדינה אינה צריכה לממן תיאטרון "בו גבר עירום תלוי 20 דקות וכל ערוותו מתנדנדת".

נישאה לחיים גלזר ב1955, אותו פגשה לראשונה בראיון לאצ"ל, ולהם 3 בנים.

ב1968 השתקעה עם משפחתה בחולון. ב2003 קיבלה את אות יקירת העיר חולון.

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה