נורית זרחי

משוררת, פזמונאית, סופרת ועיתונאית ישראלית, מהנשים הבולטות בעולם הספרות הישראלי. כלת פרס ישראל בתחום הספרות והשירה לשנת ה'תשפ"א (2021).

ילידת 1941 בירושלים, בת לסופר ישראל זרחי ולאסתר. בגיל 5 התייתמה מאביה, לו היא מייחסת את כישרונה הספרותי ואת פריון הכתיבה שלה. לאחר מותו עברה לקיבוץ גבע יחד עם אמה שהייתה מורה. את חוויותיה הקשות מהתקופה הזו תארה בספרה "ילדת חוץ". בהמשך עברה לעין חרוד שם סיימה את לימודי התיכון.

לאחר שירותה הצבאי למדה בסמינר למורים, השתלמה במדעי הרוח באוניברסיטה העברית וסיימה תואר ראשון בספרות ובפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.

ב1963 הכירה את הפזמונאי יורם טהרלב, בהיותם סטודנטים בחוג לפילוסופיה. כעבור זמן קצר, באוגוסט 1963, נישאו.

נולדו להם 2 בנות: הציירת רוני טהרלב, ואראלה טהרלב בן-שחר, עיתונאית ודוקטור (Ph.D) בהיסטוריה של הרפואה. תחילה התגוררו בקיבוץ יגור, שם נולדה בתם הבכורה, אולם כעבור שנה עזבו את הקיבוץ - תחילה לפ״ת, משם לראשל״צ ולבסוף לת״א. לאחר 12 שנות נישואים התגרשו. זרחי מתגוררת בגבעתיים.

זרחי פרסמה מספר רב של שירים וסיפורים בעיתוני ילדים, פרסמה מעל ל100 ספרי ילדים ומעל ל200 ספרים בכללי, שירה, פרוזה ומחקר וכן עבדה כעיתונאית בעיתון ידיעות אחרונות. הרצתה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומנחה סדנאות לכתיבה יצירתית.

כתיבתה לעיתים מציאותית ולעיתים דמיונית או דמוית חלום, שמה במרכז את היחיד, לעיתים קרובות את הילד ועולמו הפנימי: ״כשאני כותבת אני חושבת על ילדותי שלי. הכל קורה בילדות. כל המפתחות מונחים שם. השאלה היא איזו צורה משווים לה... אין לי נוסחה קבועה בכתיבה. אני מניחה לשיר לצוץ..״

זכתה מס׳ פעמים בעיטור כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער, המוענק במקביל לפרס אנדרסן לסופרים, מתרגמים ומאיירים ממדינות חברות ארגון סופרי הילדים הבינ״ל IBBY.

כן זכתה בפרס ביאליק, פרס יהודה עמיחי, פרס לנדאו לאמנויות הבמה, פרס ראה״מ, פרס דבורה עומר על מפעל חיים, ופרס לאה גולדברג.

ב2021 זכתה בפרס ישראל בתחום הספרות והשירה.

מנימוקי השופטים שהעניקו לזרחי את פרס דבורה עומר על מפעל חיים:

"...[ספריה ניחנים] בפואטיקה ייחודית, מלאת תעוזה, הומור, ואמת פנימית בלתי מתפשרת. ספרי הילדים שלה אינם מצייתים לחוקיות מוכרת ומוסכמת: לא מבחינת הז'אנר, לא מבחינת מהלך העלילה, הדמויות, התפקידים הניתנים להן, ואף לא מבחינת השפה... מקריאת יצירותיה עולה התחושה שהיא מעלה על הכתב את הלא-מודע של קוראיה... כך, ממש כבחלום שכולו שלנו – אנחנו השחקנים והצופים גם יחד. וכמו חלום, גם יצירותיה ניתנות לפרשנויות רבות ושונות... בנוסף מאתגרת זרחי ביצירתה את ההפרדה הנוקשה שבין כתיבה לילדים וכתיבה למבוגרים, בדברה, ברוב יצירתה בהרבה גילים ואל הרבה גילים בו זמנית."

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה