נעמי שמר

משוררת, מוזיקאית, מלחינה ופזמונאית. כלת פרס ישראל לזמר עברי התשמ"ג (1983). כתבה שירים רבים שנעשו לנכסי צאן ברזל במורשת הישראלית, בהם "ירושלים של זהב", "חורשת האקליפטוס", ״שלומית בונה סוכה״ ועוד. נחשבת בעיני רבים ל"משוררת הלאומית".

ילידת 1930, גדלה בקבוצת כנרת, בת למאיר ספיר, ממייסדי הקבוצה, ולרבקה, שעודדה אותה לנגן בפסנתר כבר בגיל 6.

למדה בקונסרבטוריון הישראלי בת״א ובאקדמיה למוסיקה ולמחול בי-ם. לאחר מכן שבה לכנרת, ולימדה את ילדי הקיבוץ ריתמיקה. כך נולדו שיריה הראשונים: "הדואר בא היום" ו"אחינו הקטן".

ב1951 התגייסה לצה"ל. היא לא הסתגלה לאתגר הפיזי, והועברה לצוות הווי ושירתה בפיקוד הנח"ל כפסנתרנית. ב1953 פגשה את השחקן גדעון שמר, וב1954 הם נישאו. יש להם בת.

לאחר שחרורה כתבה שירים לתיאטרון, וכתבה מילים ללחניו של יוחנן זראי במחזמר "פשיטה בכפר", בשם העט ש. כרמל.

שירים שכתבה בקצב מהיר ללהקות הצבאיות זכו כמעט כולם להצלחה מיידית, כמו "חמסינים במשלט" ו"הכול בגלל מסמר" (עפ״י שיר אנגלי נושן). באותה תק׳ כתבה לצמד הדודאים את "כיבוי אורות" ו"שיירת הרוכבים", אותו בחרה לפרסם תחת שם העט "אליפז". כן כתבה את "עיר לבנה" ששר לוליק בסרט קצר על ת״א.

ב1958 כתבה את "הופה היי", שפזמונו זכה בהמשך בפרס ראשון בתחרות באיטליה.

בסוף 1960 יצאה לסיבוב הופעות של 9 חודשים בארה״ב. ב1962 כתבה את "אחרי השקיעה בשדה" למקהלת גברי השריון, וחיברה ללהקת הנח"ל את "מחר", "מטריה בשניים", "מחבואים" ועוד. באותה שנה נפרדה מבעלה.

ב1963 כתבה את "חורשת האקליפטוס" למחזמר "כיצד שוברים חמסין", שהועלה לציון סיום המחזור ה1 של ביה״ס היסודי בקבוצת כנרת, והלחינה את "כנרת" ("שם הרי גולן") של רחל המשוררת.

ב1964 יצאה לפריז עם בתה. שם כתבה שירים ששיקפו השפעות שאנסונייריות בולטות, שאת חלקם הגדול ביצע יוסי בנאי.

אחד מרגעי השיא בקריירה שלה היה ב1967, כשכתבה את "ירושלים של זהב" לכבוד פסטיבל הזמר שנערך בבנייני האומה.

3 שבועות לאחר הופעת הבכורה של השיר בפסטיבל, פרצה מלחמת 6 הימים, שבעקבותיה אוחדה ירושלים בשלטון ישראל. היא הוסיפה לשיר בית חדש בו הנגידה את המצב לפני ואחרי המלחמה.

בשנים שבין המלחמות קנה לו השיר שם והפך למעין המנון-משנה, שהיו אף שקראו להפכו להמנון הלאומי החדש.

אחריו הפכה שמר בעיני רבים - אף כי לא בעיני עצמה - ל"פזמונאית לאומית" ואף ל"משוררת הלאומית" האמונה על שיקוף הלכי הרוח בישראל וניסוחם בפזמוניה.

באותה עת הוזמנה לארה״ב לקבל תואר כבוד על "ירושלים של זהב" מטעם ארגון הנשים של ישיבה יוניברסיטי. הטקס נערך בתחילת מרץ 1968 במסגרת ארוחת ערב חגיגית במלון "וולדורף-אסטוריה" במנהטן, ובעקבותיו יצאה לסיור הופעות בן מספר שבועות בערים החשובות של ארצה״ב וקנדה.

בין מלחמת 6 הימים למלחמת יוה״כ המשיכה שמר לכתוב שירים ובהם "אנחנו שנינו מאותו הכפר", "בהיאחזות הנח"ל בסיני", ו"בארץ להד"ם".

בתוכניתה של להקת הנח"ל מ1967 נכלל השיר "ואלס להגנת הצומח".

ב1969 נישאה לעורך הדין מרדכי הורוביץ וב1970 נולד בנם, אריאל הורוביץ, מלחין ומבצע בזכות עצמו.

זמן קצר לפני מלחמת יוה״כ כתבה את "לו יהי" כנוסח עברי לשיר "Let it be". כשהציגה את השיר לחוה אלברשטיין, אמר לה בעלה, שחזר משירות מילואים, "לא אתן לך לבזבז את השיר על מנגינה של זרים, זו מלחמה יהודית ותכתבי לה מנגינה יהודית". היא הצמידה לחן חדש למילים, והשיר הפך לאחד מסמלי המלחמה.

ב1974 הוציאה אלבום שירי ילדים, מלהיטיו "אלף בית" ו"שלומית בונה סוכה".

ב1976 הקליט יהורם גאון את שירה "עוד לא אהבתי די". בראיון סיפרה שחלתה וחשבה שכבר לא תקום ממיטתה, וכתגובה מתמרדת חרזה: "עוד יש הרבה דברים שרציתי לעשות...".

ב1977–1979 פרסמה טור אישי בדבר בשם "שבשבת".

ב1981 הוציאה את אלבומה "על הדבש ועל העוקץ" שהיה לרב מכר וכלל את השירים "אנשים טובים", "על כל אלה" ששם האלבום הוא מילותיו הראשונות, ושירו של שאול טשרניחובסקי "אומרים ישנה ארץ", שהלחינה לתוכנית הטלוויזיה "ימי כסלו". עבור סרט טלוויזיה כתבה והקליטה את "אל בורות המים".

ב1983 זכתה ב"פרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר", בטקס שנערך במוזיאון ת״א.

באותה שנה קיבלה את פרס ישראל לזמר עברי. ועדת השופטים כתבה: "פרס ישראל לזמר עברי מוענק לנעמי שמר על שיריה, אשר מטבעם מזדמרים בפי כל בזכות איכותם השירית והמוזיקלית, בזכות המיזוג המופלא בין המילה והלחן ובזכות הביטוי הניתן בהם לרחשי לב של העם".

קיבלה תואר ד״ר לשם כבוד מהאוני׳ העברית וממכון ויצמן ותואר אזרח כבוד של ת״א.

החל מסוף שנות ה70 בשיריה נוכחות הולכת וגוברת של תכנים יהודיים ומסורתיים. לצדם בלטו שירים אלגיים ("בכל שנה בסתיו, גיורא") ושירי-המנון בנוסח "עוד לא אהבתי די".

ב1984 כתבה את "לא תנצחו אותי".

ב1988 כתבה את "אור" לשושנה דמארי, שזכה להצלחה עצומה, תרם להחזרת דמארי לאור הזרקורים והפך לריקוד עם פופולרי.

ב1988 ביקש ממנה מתי כספי לכתוב מילים ל2 מנגינות. לשניהם כתבה מילים בהשראת מגילת שיר השירים: "על ראש שמחתי" ו"שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית".

ב1991, עקב שמועה לפיה שמר חולה במחלה קשה, נערך לכבודה ערב מחווה בערוץ הראשון בשם "הדרן לנעמי שמר". בערב השתתפו אמנים רבים, ביניהם חוה אלברשטיין, נורית גלרון, יהודית רביץ ומוטי קירשנבאום. ערב מחווה נוסף לכבודה נערך בפסטיבל ישראל 1998, בהשתתפותם של אמנים רבים נוספים.

השיר "הכל פתוח" נכתב לכבודה של הכנרת, בעונת 1992/3, כאשר סכר דגניה נפתח לרווחה. ב1993 השתתפה שמר בקלטת הווידאו לילדים "אצלנו בפסנתר", שהתבססה על שיריה.

לכבוד תוכנית של ערוץ 1 ששודרה באוקטובר 1993 כמחווה לזמר בני אמדורסקי, כתבה את השיר "אני גיטרה".

ב1995, בעקבות רצח ראש הממשלה יצחק רבין, תרגמה נעמי שמר את השיר "הו רב חובל" - שירו של המשורר האמריקאי וולט ויטמן "Oh Captain, My Captain" שנכתב לאחר הירצחו של אברהם לינקולן, ולזכרו, 130 שנה לפני כן. נעמי שמר חשה שהמילים מתאימות לבטא את כאבה וכאב העם בתקופה שלאחר הרצח.

זמן קצר לפני פטירתה, כתבה שיר חדש בשם ״אילן״ לזכרו של אילן רמון. דורית ראובני הספיקה להיפגש עימה ואף שכנעה את שמר לנסות ולנגן את השיר למרות היותה חולה מאוד. שמר נענתה וראובני הקליטה את הביצוע לשירה האחרון של שמר, ובוצע בביצוע בכורה במופע המחווה לשמר ב30 לפטירתה בפארק הירקון.

נפטרה ב2004 ממחלת הסרטן, ונטמנה בבית הקברות כנרת, הסמוך לקבוצת כנרת שבה נולדה, לצד הוריה, מאיר ורבקה ספיר. על פי בקשתה, שר המוזיקאי דודו אלהרר על קברה ארבעה שירים פרי עטה: "כנרת" ("שם הרי גולן" למילות רחל המשוררת), "חורשת האקליפטוס", "לשיר זה כמו להיות ירדן" ו"נועה".

אחרי מותה הפכו קברה והבית שבו גרה לאתר עלייה לרגל לישראלים שרצו לחלוק כבוד לאשה שגילמה בשיריה ופזמוניה את "ארץ ישראל היפה".

רחובות במספר ערים נקראו על שמה, וכן בתי״ס יסודיים ומנהרת הר הצופים בירושלים.

ב2005 הנפיקה החברה הממשלתית למטבעות ומדליות מטבעות בכסף וזהב עם דיוקנה.

ב2009, הנפיק דאר ישראל סדרה של 12 בולי דאר על "מוזיקה ישראלית"; בסדרה זו הוקדש בול לזכרה של נעמי שמר שעליו מופיע דיוקנה.

ב2010 מסרה משפחתה של שמר את ארכיונה ועזבונה האמנותי לספרייה הלאומית, אשר התחייבה להנגיש אותו לחוקרים ולאלו שיגלו בו עניין.

ב2012 שודר בערוץ ה1 הסרט "הרוח, החושך, המים" שעקב אחרי יצירתה ועל השפעתה על החברה והתרבות בישראל.

ב2017 עלה בתיאטרון הבימה המחזמר "סימני דרך", המספר את סיפורה מאז שהייתה נערה ועד שנותיה האחרונות.

ב2021 נחנך בפארק הלאומי בר״ג "שביל נעמי שמר", ובו תחנות מוזיקליות והסברים על השירים.

ביוני 2021 הושלם עיבוד והפקת השיר החדש שכתב יאיר לפיד בשם "הגבירה מול האגם" שנכתב על סיפור חייה לרגל יום הולדתה ה90. השיר הולחן ע״י קובי אשרת ובוצע בידי מיקי גבריאלוב ויגאל בשן.

ביוני 2022, הקליטו חברי "זהו זה!" את "נעמי, אלא מי", שיר געגועים לשמר שכתב והלחין קובי לוריא.

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה