סטלה לוי

קצינת ח"ן ראשית וחברת הכנסת.

ילידת סוריה, עלתה לארץ ישראל ב1929. גדלה בחיפה ולמדה בביה״ס הריאלי בעיר. בנעוריה הצטרפה לארגון ההגנה ובכך החלה שירות של 3 עשורים בגופי הביטחון. ב1942, בעיצומה של מלחה״ע ה2, התגייסה לוי לחיל הקשר של הצבא הבריטי במסגרת חיל העזר לנשים. לאחר המלחמה עבדה כראש לשכה במטה הבריטי בחיפה.

עם קום המדינה התגייסה לצה"ל וב1948 סיימה את קורס הקצינות הראשון ומונתה לקצינת ח"ן בחטיבת כרמלי. עם תום מלחמת העצמאות עברה קורס מפקדות גדודים וב1951 מונתה לקצינת ח"ן של פיקוד הצפון ולאחר מכן לסגנית קצינת ח"ן ראשית.

ב1964 מונתה לוי לתפקיד קצינת ח"ן ראשית, ובמרץ 1965 הועלתה לדרגת אלוף-משנה. לוי התנגדה לשירות קרבי של החיילות, אך ראתה בחיוב את השפעות השירות הצבאי על החיילות וטענה ש”אישה ששרתה בצבא מפתחת ומגבשת יותר את אישיותה והדבר משפיע לחיוב על תפקידיה העתידיים”.

עם סיום תפקידה כקצינת ח"ן ראשית ב1970 נשלחה לוי לשרת כנספחת בשגרירות ישראל בוושינגטון, שם הייתה אחראית בין השאר על הקשר עם ארגוני הנשים בארה״ב.

ב1974 שבה לוי לארץ, פרשה מצה"ל, השתתפה בהקמת המשמר האזרחי במשטרת ישראל, ושירתה בו עד 1976.

ב1977 נמנתה על מקימי מפלגת ד"ש. בבחירות הפנימיות לקביעת רשימת המפלגה לבחירות לכנסת ה9 הגיעה למקום ה17 והייתה האישה במקום הגבוה ביותר ברשימה. עם התפרקות המפלגה הצטרפה לסיעת שינוי, וכיהנה כמזכירת סיעת ש"י בכנסת.

בפברואר 1981, בעקבות התפטרות סטף ורטהיימר, נכנסה לכנסת וכיהנה מספר חודשים עד לפיזור הכנסת.

לאחר מכן מונתה לנציבת קבילות הציבור בעיריית רמת השרון, תפקיד בו כיהנה עד לפטירתה.

כמו כן כיהנה כחברה בוועד הפועל הציוני וחברת ההנהלה הישראלית בקונגרס היהודי העולמי.

ב1997 הוענק לה תואר יקירת העיר רמת השרון, וב2022 אף נקרא רחוב בעיר על שמה.

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה