רות לפידות

משפטנית ישראלית, חוקרת בתחום המשפט הבינלאומי. פרופסור אמריטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים וחוקרת בכירה במכון ירושלים לחקר ישראל. כלת פרס ישראל לשנת תשס"ו (2006) בתחום חקר המשפט.

נולדה בגרמניה ב1930, עלתה עם משפחתה לישראל זמן קצר לפני פרוץ מלחה״ע ה2, והתגוררה ברמת גן. התגייסה לצה"ל ושירתה בחיל הרפואה. לאחר מכן, בעצת אמה, למדה משפטים באוניברסיטה העברית, ונבחרה להתמחות בבית המשפט העליון. לאחר קבלת תואר מוסמך מהעברית למדה משפט בינלאומי באוניברסיטת פריז.

עם שובה לישראל הצטרפה לאוניברסיטה העברית בירושלים, וב1980 מונתה לפרופסור מן המנין. בין השאר חקרה את ההיבט המשפטי של חופש השיט. היא בדקה את מעמדם של מצרי טיראן וכן את זכויות השיט בתעלת סואץ. ב1976 הוזמנה להצטרף למשלחת ישראל לאו"ם וב1979 מונתה ליועצת המשפטית של משרד החוץ.

ב1984–1986, שימשה יו״ר ה1 של המועצה הלאומית לקידום מעמד האישה. ב1986 מונתה מטעם ישראל לחברה בצוות הבוררים בסכסוך הגבולות בין ישראל למצרים על טאבה.

בתחילת המאה ה21 התמקדו מחקריה בסלעי המחלוקת עם הפלסטינים, מעמד הפליטים ובעיקר מעמדה המשפטי של ירושלים, של העיר העתיקה ושל האגן הקדוש.

נחשבת לאחת מהמומחים הגדולים בעולם למעמדה המשפטי של ירושלים.

הוזמנה להשיא משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות תשנ״ג.

ב2020 יצא לאור לכבודה "ספר רות לפידות", בעריכת יובל שני והילי מודריק-אבן חן.

נשואה לפרופסור אריה לפידות, אם לעמוס, תמר ומיכאל, שנפל בעת שירותו הצבאי, וסבתא לנכדים.

תפקידים אקדמיים בארץ:

1956-2001 חברת סגל באוניברסיטה העברית, בפקולטה למשפטים ובמחלקה ליחב״ל

מ1980 פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית

מ1989 חוקרת בכירה במכון ירושלים לחקר ישראל

1994-1996 ראש המרכז ללימודי אירופה באוניברסיטה העברית, ירושלים.

מ2003 - פרופסור אמריטה בביה״ס למשפטים של המסלול האקדמי המכללה למנהל ועומדת בראש התוכנית ללימודי מוסמך של בית הספר.

אותות הוקרה ופרסים:

1993 הדלקת משואה בחגיגת יום העצמאות ה-45, ירושלים

2000 פרס לאישה מצטיינת במשפט בינלאומי מהאגודה האמריקנית למשפט בינלאומי

2001 פרס על שם עדנה ואוסקר גאס על חקר ירושלים

2004 אות הוקרה מטעם לשכת עורכי הדין בישראל

2006 פרס ישראל בתחום חקר המשפט

2022 פרס א.מ.ת. למשפטים.

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה