נתיבה בן יהודה

לוחמת פלמ"ח, סופרת, שדרנית רדיו ומילונאית של לשון הסלנג העברי. חלק חשוב מפעילותה הקדישה לשמירת מורשת הזמר העברי, במיוחד זה שקדם להקמת מדינת ישראל. זוכת אות יקירת ירושלים לשנת 2004.

למדה לשון עברית ופילוסופיה בעברית, ואמנות בבצלאל. התאמנה לאולימפיאדת 1948 בהדיפת כדור ברזל ובהטלת כידון, אולם מלחמת העצמאות שינתה את תוכניותיה: היא התנדבה לחטיבת יפתח של הפלמ"ח, ושימשה כקצינת חבלה ולוחמת מן השורה, וכמפעילת הדוידקה היחידה שהייתה בצפת. כבר אז הפכה לדמות בולטת, וזכתה לתואר "השדה (הג'דה) הבלונדינית".

בן יהודה כתבה למעלה מ-20 ספרים העוסקים בלשון העברית, בקורות ירושלים וארץ ישראל ובתולדות הזמר העברי. בניגוד למורשת אביה, שהתעקש על עברית תקנית, היא כתבה יחד עם דן בן אמוץ את הספר "מילון עולמי לעברית מדוברת", שהוא מילון לסלנג העברי, שראה אור ב-1972.

בשנים 1995–2009 הנחתה בן יהודה תוכנית רדיו לילית אישית בשם "נתיבה מדברת ומקשיבה", שהתבססה על שילוב בין שיחות עם מאזינים והשמעת שירים מימי ראשית הציונות ועד קום המדינה. היא ביקשה מהמאזינים שעלו לשידור לספר ולדבר רק על דברים טובים וחיוביים, בניגוד לרוב תוכניות הרדיו האחרות. התוכנית, ששודרה בימי רביעי בלילה, זכתה להצלחה רבה.

בן יהודה נודעה בלשונה החדה. היא הייתה מהדוברות הרהוטות של דור תש"ח ושילבה ידע רחב יחד עם חוש הומור וסגנון ישיר ובוטה לעיתים. כך, למשל, עזבה את אולפן הטלוויזיה בעיצומו של שידור חי על אודות דן בן אמוץ ב-1992, במחאה על התבטאות המנחה גבי גזית, או אמרתה כי "שכבתי עם חצי מהפלמ"ח, ואם לא הייתי כל כך מכוערת הייתי שוכבת גם עם החצי השני". על הפמיניזם אמרה "אני לא יכולה להיות חלק מהתאגדות כזו של נשים יחד נגד קיפוח. אני מימשתי כל החיים את הפמיניזם שלי. אני, כשאני מרגישה קיפוח, אני צועקת. כשלא קיבלתי את הדרגה שהגיעה לי... צעקתי על המנהל שלי: 'מה יש, לא מוצאים חן בעיניך אברי המין שלי?'".

בשנת 1991 התראיינה בן יהודה לגבי גזית, ואמרה לו: "אין סיבה הגיונית להתקלח יותר מפעם או פעמיים בחודש". התבטאות זו של בן יהודה הסעירה מדינה שלמה, ושר הבריאות אהוד אולמרט הוציא הודעה לעיתונות שבה נכתב: "גברת בן יהודה מייצגת הרגלי בריאות ירודים שאולי היו מוצדקים בתקופתה כלוחמת פלמ"ח, כאשר נאלצה לגור במשלט". בן יהודה שבה והתראיינה לגבי גזית לאחר הסערה, ואמרה: "האמן לי, אני מצטיינת בניקיון כפיים יותר מאולמרט".

בשנת 1993 קיבלה את פרס ראש הממשלה ליוצרים. בשנת 1998 הייתה אחת משלושת הזוכים בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. בשנת 2004 הוענק לה התואר "יקירת ירושלים". בעקבות תוכנית הרדיו של בן יהודה, כתב לכבודה הפזמונאי דודו ברק את הפזמון "נתיבה", בביצועה של הזמרת רונית אופיר. בינואר 2013 יצא לאור בהוצאת כתר הספר "מחברות נתיבה: נתיבה בן יהודה ומלחמתה במשטרת העברית", המכיל את עזבונה הלשוני וכן התכתבות ענפה שלה עם ציבור הקוראים.

בן יהודה נפטרה בשנת 2011, בגיל 82, בקיבוץ לוחמי הגטאות, ונקברה ביישוב כליל.

#גיבורה_אחת_ביום #גיבורה_בחזית_הרוח

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה