אלישבע כהן

אוצרת אמנות ישראלית, יו"ר מועצת המוזיאונים בישראל וכלת פרס ישראל לעיצוב לשנת תשל"ז (1977) על חלקה בתכנון מוזיאון ישראל.

ילידת 1910, פרנקפורט, למשפחה יהודית אורתודוקסית. כהן סיימה את לימודיה בבי״ס יסודי האורתודוקסי של הקהילה היהודית ובתיכון המקומי הכללי. בנעוריה ניגנה בכינור, ובתום לימודיה התיכוניים למדה תולדות האמנות באוניברסיטת מינכן ובאוניברסיטאות בפרנקפורט, ציריך, היידלברג ומרבורג.

לימודיה הופסקו עם עליית הנאצים לשלטון, ב1933, וכהן עזבה את גבולות גרמניה. היא נישאה בשטרסבורג לחיים כהן ויחד עמו עלתה לארץ ישראל והתיישבה בירושלים. לזוג נולדו שני ילדים. 20 שנה ניהלה את משק ביתם, עד לגירושיהם ב1954.

בעקבות פגישתה עם מרדכי נרקיס הציעה כהן לסייע בארגון הצגת יצירות האמנות הגרפיות של "בית הנכות בצלאל". בטרם החלה בעבודתה, ב1956, למדה את תפקיד האוצר ברחבי אירופה ולמדה את יסודות האחסון, הקטלוג והתצוגה. התערוכה הראשונה שאצרה הייתה שרטוטי דמויות תנ"כיות של רמברנדט.

כהן שימשה גם כמנהלת בפועל של מוזיאון בצלאל בהיעדר מנהליו. ב1960 היא הוכשרה באנגליה ובארה״ב כחלק ממעורבותה בתכנון מוזיאון ישראל, אליו סונף מוזיאון בצלאל עם הקמתו ב1965. ב1968 מונתה לאוצרת האמנות הראשית, נוסף לתפקידה כאוצרת ההדפסים והאיורים, ובתפקידים אלו נשאה עד לפרישתה ב1975.

לאחר פרישתה מתפקיד פעיל המשיכה לשמש יועצת למוזיאון ישראל, חברת מועצת המנהלים של המוזיאון, יו"ר מועצת המוזיאונים של משרד החינוך והתרבות, וכן לקחה חלק פעיל בתכנון בית טיכו.

ב1977 הוענק לה פרס ישראל לעיצוב, וב1988 תואר יקירת ירושלים.

שימשה כיו"ר מועצת המוזיאונים עד לפטירתה ב1989.

#גיבורה_אחת_ביום #גיבורה_בחזית_הרוח

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה