נעמי פולני

זמרת, שחקנית, מפיקה מוזיקלית, עורכת, כוריאוגרפית ובמאית ישראלית. מזוהה בעיקר כבמאית הלהקות הצבאיות בראשית דרכן, וכמייסדת ובמאית להקות "התרנגולים" ו"החמציצים". כלת פרס ישראל בתחום אמנות הבמה: תיאטרון ומחול לשנת ה'תשע"ט (2019).

נולדה ליחיאל פולני ועדה לבית חיסין בת״א. היא נכדתו של ד"ר חיים חיסין, ממייסדי העיר ת״א. למדה משחק בתיאטרון "האוהל" ומחול אצל גרטרוד קראוס. לאחר שסיימה את לימודיה בגימנסיה הרצליה הצטרפה לפלמ"ח, הייתה חברת ההכשרה המגויסת בקיבוץ חצרים והשתתפה בליווי השיירות לירושלים.

עם פרוץ מלחמת העצמאות הייתה ממקימי להקת הבידור של הפלמ"ח, הצ'יזבטרון, ואחת הכוכבות הבולטות של הלהקה. היא הגיעה ללהקה בהמלצתו של שייקה אופיר, שהתוודע לכישרונה בתיאטרון "האוהל". במיוחד זכורה שירת הסולו שלה בשיר "היו זמנים" והדואט שלה עם שייקה אופיר בשיר "היי הג'יפ".

לתקופה קצרה בעת המלחמה השתתפה גם בהופעותיה של הלהקה הצבאית הארצית, ובה בלטה בקטעי חיקוי.

עם פירוק הצ'יזבטרון לאחר המלחמה, החלה לשחק בתיאטרון הקאמרי ("מלכת שבא", 1951). לאחר מכן, למדה מוזיקה אצל הרברט ברין וריקוד אצל הכוריאוגרפית נועה אשכול, והשתתפה ב1955 במופע "ריקוד קאמרי".

בשנות ה50 הפכה לבמאית הלהקות הצבאיות, שהיו אז בראשית דרכן. ב1958–1961 עבדה עם להקת פיקוד הצפון, להקת גייסות השריון ולהקת הנח"ל. הייתה אחראית לבימוי, להעמדה ולעיבודים המוזיקליים, והתבססה על מתכונת תוכניותיה של להקת הצ'יזבטרון, שהורכבו משירים וממערכונים.

כמו כן הלחינה ללהקת גייסות השריון את השיר "על גדות הירקון" ע״פ מילים של חיים חפר.

בעבודתה עם הלהקות הצבאיות ביימה את הזמרים כך שתנועות גופם יבטאו את משמעות מילות השירים בעזרת משחק ופנטומימה. סגנון העמדה זה התקבע בלהקות הצבאיות במשך שנים רבות.

פולני תרמה גם לקידום העיבודים המוזיקליים של הלהקות איתן עבדה, ובין היתר טיפחה עיבודים קוליים ב6 קולות או יותר ויזמה את החידוש של ביצועי השירים בפי גברים/נשים בלבד.

ב1960 ביקשו מפולני כמה ממשוחררי להקות הנח"ל, בהם יהורם גאון, ישראל פוליאקוב וחנן גולדבלט להמשיך לעבוד יחד.

פולני קיבצה משוחררי להקות צבאיות נוספים, והקימה את להקת "התרנגולים". היא ביימה את הלהקה באותו סגנון העמדה של להקה צבאית, וגם הרפרטואר היה מורכב בחלקו מפזמוני להקות צה"ל ופזמונים מוכרים נוספים. לצד זאת, חיפשה חומר חדש ומקורי אצל מיטב יוצרי התקופה (חיים חפר, ע. הלל וסשה ארגוב).

היא הייתה מעורבת בבחירת השירים, בהפנייתם למלחינים ובתהליך עיבודם. היא חילקה את תוכניות הלהקה לנושאים שונים (שכונה, צבעים ועוד), ובחרה שירים על פי אותם נושאים. להקת התרנגולים התפרקה ב1963 לאחר שהעלתה שתי תוכניות.

לאחר פירוק "התרנגולים", הקימה ב1966 את להקת "החמציצים".

הלהקה הייתה מורכבת מ4 מחברי "התרנגולים", אך זו לא זכתה להצלחה רבה והתפרקה לאחר תקופה קצרה. ב1968 הוזמנה לחזור לעבוד עם להקת הנח"ל ולהכין תוכנית בסגנון "התרנגולים" ו"החמציצים". למרות השקעתה הרבה לא זכתה תוכנית זו להצלחה, והיא הורדה לאחר 2 הופעות בלבד.

פולני שימשה כמעבדת מוזיקלית במספר תוכניות רדיו בקול ישראל (ביניהן "משירי תנועות הנוער", שהפכה לאלבום ב1974), ועסקה בהוראת מוזיקה ובבימוי אירועים שונים באזור מגוריה. ב1998 העלתה בפסטיבל ישראל את המופע "התרנגולים חוזרים", חידוש לשירי להקת התרנגולים

בביצוע זמרים צעירים, בהם בנה יותם ייני.

ב 2006 שיחקה בסרט "מישהו לרוץ איתו", שפתח את פסטיבל הקולנוע ירושלים. ב2009 שיחקה בהצגה "איולף הקטן" מאת הנריק איבסן בתיאטרון הבימה. ב2015 הופיעה בסרט "היורד למעלה".

ב2017 הוציאה את הסינגל "קח את ליבי" אותו הלחינה ושרה למילים של חיים חפר.

באותה שנה השתתפה בתפקיד אורח בסדרה "רון" ששודרה ב-yes.

ב2020 כיכבה בסרט הקצר "לשחק חולשה" שזכה במקום הראשון בפסטיבל קולנוע דרום, בנימוק: "פורטרט יוצא דופן, שלם ומרגש מאד, המשלב בין כלים עלילתיים ודוקומנטריים, שמצליח לספר הרבה בזכות משחקה המפעים והחד-פעמי של הגיבורה נעמי פולני. סיפור על זקנה ופגיעות ולצידן תאווה בלתי מתפשרת לחיים".

הוקרה:

2001: פרס משה הלוי לאמנות הבמה מטעם עיריית ת״א.

2007: פרס אקו״ם על מפעל חיים.

2007: אות הוקרה מאוניברסיטת בר-אילן על תרומתה לזמר העברי.

2017: ערב הוקרה לכבודה לרגל יום הולדתה ה-90 בפסטיבל עין גב.

2018: אות הוקרה מיוחד מנשיא המדינה ראובן ריבלין, בטקס יום העצמאות ה70 בבית הנשיא.

2019: פרס ישראל לשנת ה'תשע"ט בתחום התיאטרון והמחול: "פועלה התרבותי העשיר העניק לנו עשרות יצירות מחול, תיאטרון ומוזיקה. נעמי, שבמלחמת העצמאות הייתה מכוכבות להקת הפלמ"ח, היא לוחמת תרבות אמיתית".

נעמי פולני הייתה נשואה לזמר ולשחקן ליאור ייני, אך הם התגרשו בשנות ה70 של המאה ה20. לזוג נולדו שני ילדים: השחקן והזמר יותם ייני (1964), שהופיע בהרכב האיחוד של התרנגולים והיה שחקן בתיאטרון חיפה, ואיה (1968) - אחות במקצועה. שניהם חזרו בתשובה בהתבגרותם.

פולני מתגוררת משנות ה-80 של המאה העשרים במושבה כנרת.

הגיבורה בטוויטר | הגיבורה בויקיפדיה